88x31.png

הזכויות לאתר עידן ירון ולכל התכנים המופיעים בו שמורות בכפוף לרישיון 

Creative Commons ייחוס-ללא שימושים מסחריים 4.0

  • עידן ירון

"פרויקט המאה": משטרים מדיניים – אבולוציה תרבותית

לאחר תקופה ארוכה – שבה ניכּרו סובלנות גבוהה יותר לקבוצות-חוץ; פתיחוּת לרעיונות חדשים; תחושות אינדיבידואליוּת, אוטונומיה יחידנית, בחירה אישית וביטוי עצמי; נורמות חברתיות שוויוניות יותר – התעוררה בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט בעשורים האחרונים תחושה של ירידת הביטחון ההישרדותי. תחושה זאת עיצבה מחדש את הערכים והמניעים האנושיים, ובכך שינתה את הנורמות התרבותיות ואת המוסדות החברתיים-פוליטיים, ובכך את החברה כולה. היא יצרה חברה מלוכדת בעלת מערכות שלטון אוטוקרטיוֹת יותר הנוטות לדכא דעות חולקות, לעורר הרתעה רבה יותר כלפי כל סטייה חברתית, ולהציע תפיסות לאומיות ודתיות יותר. נראה כי הלאומיות והדתיוּת הועצמו במיוחד בקרב אוכלוסיות פגיעוֹת, בעיקר אלו העומדות בפני איומים הישרדותיים – יהיו אלה פיזיים, כלכליים או פוליטיים-אידיאולוגיים.


הירידה בתחושת הביטחון ההישרדותי הביאה לנטייה לסולידיוּת אתנוצנטרית כנגד קבוצות‑חוץ; לסולידריות פנימית מאחורי מנהיגים אוטוריטריים; לקונפורמיוּת נוקשה כלפי נורמות קבוצתיות מסורתיות. היא הביאה גם לתמיכה רחבה בתנועות פופוליסטיות אוטוריטריות המתאפיינות בשנאת זרים. תחושת העַַקה מעוררת כמיהה לכללים נוקשים, חזויים וצפויים.


חוסר הביטחון הקיומי נובע כיום ברחבי העולם במידה רבה מירידה בהכנסה ממשית ובביטחון תעסוקתי. ירידה זאת מאפיינת בעיקר את השכבות המבוגרות יותר ומבוססות פחות, החשות מאוימות מהסחף בערכים המסורתיים. כמו כן, מתחושה צורבת של אי שוויון כלכלי – שהיא ביסודה, כפי שאפרט בהמשך, בעיה פוליטית מובהקת. בעשורים האחרונים, חלק גדול מן האוכלוסייה של חברות בעלות הכנסה גבוהה חוו הפחתה ממשית בהכנסה וירידה חדה בהשוואה לעשירון העליון באוכלוסייה.


הכלכלן הצרפתי תומס פיקטי תיאר בספרו הון במאה העשרים-ואחת (2014) כיצד אי השוויון הכלכלי החריף והלך מאז שנות השמונים של המאה העשרים. הוא הזהיר מפני תוצאותיו של הפער המעמיק: חברות דמוקרטיות אינן יכולות להחזיק מעמד לנוכח פערים שכאלה.


הגלובליזציה – המאופיינת בפתיחת שווקים לסחר בינלאומי – שינתה את פני העולם והביאה רווחה ושגשוג לרבים; אך בה עת היא הרחיבה פערים חברתיים. "מפסידני הגלובליזציה" היו אלה שלא הצליחו למצוא מקום בעידן האוטומטיזציה ומיקור החוץ שהביאו לאובדן משרות – בעיקר כאלו של "צווארון כחול", בדגש על כפריים לא משכילים שהועסקו בעיקר בעבודות כאלה.


רבים מאשימים במצב שנוצר בארצות הברית ובעיקר באירופה את ההגירה ההמונית – במקרה האחרון, ממדינות העולם השלישי במצויות במזרח התיכון ובאפריקה. כך לדוגמה יועצו לשעבר של הנשיא האמריקני ביל קלינטון, ויליאם גלסטון, מפנה בספרו אנטי‑פלורליזם (2018) אצבע מאשימה אל המהגרים. אלה נתפסים כמי שגונבים את מקומות העבודה של המעמד הנמוך והבינוני המקומי, ומביאים לשינוי האופי הלאומי ולאובדן הזהות הקולקטיבית.


מהגרים, מיעוטים לאומיים ואתניים וכדומה הם קבוצות פגיעות במיוחד. אלה מזוהים כ"אחרים", ונתפסים לא אחת כחסרי ערכים וכמסוכנים. האשַמה כזאת מעיבה על העובדה שחוסר השוויון העיקרי הוא בין רוב העם לבין אליטה מצומצמת ביותר המרכזת את מירב המשאבים ושולטת במוקדי העוצמה במדינה.


מסיבות אלו ואחרות, אנו עדים לאחרונה למהפכה פוליטית במדינות שעד לאחרונה דגלו בדמוקרטיה ליברלית. מהפכה זו באה לידי ביטוי במרד המונים, שמקורו בקבוצות החברתיות בפריפריה, באזורים הכפריים, במעמד הבינוני, במעמד הנמוך ובשכבות המוּדרות והסובלות. חבריהן התקוממו לא רק נגד הפוליטיקאים בשלטון, אלא נגד הפוליטיקה עצמה — נגד הממסד ונגד האליטות; אבל הם לא הסתפקו בכך, אלא רצו להרוס את השיטה הפוליטית עצמה. במקום מערכת מפלגתית של דמוקרטיה ליברלית התעוררה תמיכה בשלטון מסוג אחר — אי-ליברלי, פופוליסטי ואוטוקרטי.


כפועל יוצא, תנועות "קדם-פשיסטיות" או "פופוליסטיות אוטוריטריות" מתפתחות בעשורים האחרונים באתרים שונים ברחבי העולם.


* הכתבה מבוססת על: William Galston, Anti-Pluralism: The Populist Threat to Liberal Democracy. New Haven: Yale University Press, 2018; Inglehart, Cultural Evolution: People's Motivations Are Changing and Reshaping the World. Cambridge: Cambridge University Press, 2018; Thomas Piketty, Capital in the Twenty-First Century. Harvard: Harvard University Press, 2014.

9 צפיות