• עידן ירון

איסוף מידע מודיעיני גלוי במלחמת העולם השנייה – מפגש מוזר ותשתית לעתיד

מבצע אמריקני חסר תקדים לאיסוף פרסומים זרים התקיים במשך מלחמת העולם השנייה ומייד לאחריה. הכוונה המקורית הייתה ליצור מאגרי מידע גדולים בכל תחומי הידע, באמצעות רשת של קִטלוג מאוחד, מפתחות ושירותי מיקרופילם. בהתאם לסמכותו של ממשל הכיבוש האמריקני בגרמניה הוחרמו בשם הביטחון הלאומי פרסומים נאציים רבים מחנויות ספרים, בתי ספר, ספריות ומוסדות מחקר. כמו כן נחשפו אוספים שהוסתרו במרתפים ואף במערות. פרסומים אלה הועברו לארצות הברית כדי לבסס את האוסף הבינלאומי של ספריות המחקר האמריקניות.


הלחימה באויב הצריכה איסוף מודיעין, ובכלל זה "מידע גלוי" (Open Source Intelligence – OSINT) המגולם בפרסומים למיניהם. בתהליך הזה, ספרנים, ארכיונאים ומלומדים הפכו למעין סוכני מודיעין שיישמו את הידע המקצועי שלהם למלחמה החשאית ולמאמץ הכולל להכרעת מדינות הציר. המבצע יצר קשרים חסרי תקדים בין הממשל, הצבא ואזרחים אמריקנים בעלי מקצועות חופשיים. אזרחים אלה אימצו את התפקיד לא רק בשל חובתם הפטריוטית אלא גם בשל ההזדמנות המקצועית שנקרתה בדרכם. אלה שיצאו למסע מעבֵר לים האמינו שהם משמרים את עדויות הציביליזציה ומאחים את הקרע האינטלקטואלי שנפער בליבה. היעד האלטרואיסטי התמזג עם יעדים תועלתנים: איסוף מידע המקדם את העוצמה הגיאופוליטית של ארצות הברית ואת יוקרתה התרבותית.


הבנת חשיבות איסוף המידע הגלוי הביאה לידי כך שהנשיא פרנקלין רוזוולט מינה את ויליאם ג'יי דונובן (פרקליט מצליח, מג"ד ומח"ט חי"ר במשמר הלאומי במלחמת העולם הראשונה, שהועלה עם מינויו לדרגת מייג'ור גנרל) לשמש "מתאם מידע" מיוחד באמצע 1941, והעניק לו סמכויות לפתח יכולות מודיעיניות נרחבות במסגרת הממשל האמריקני. כך נוצרה התשתית להקמת "המשרד לשירותים אסטרטגיים" (Office of Strategic Services – OSS) – ארגון הביון, המודיעין והמבצעים של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, שהוקם ב-1942. לאחר פירוקו של המשרד, ב-1947, נוסדה במקומו "סוכנות הביון המרכזית" (Central Intelligence Agency – CIA).


המבצע תרם להידוק הקשרים בין הממשל והצבא לבין מוסדות אקדמיים ומחקריים. אנשי המקצוע הפכו בעקבותיו מקבוצת רכישה של פרסומים ליוצרים פעילים של מודיעין. עם זאת, בשל חוסר העדכניות של המידע והבעייתיות הכרוכה בגישה לתכנים מוגדרים, המידע שנאסף לא השפיע בדרך כלל על מבצעים צבאיים או על טקטיקה צבאית. עיקר תרומתו היה פחות בהספקת מודיעין שוטף ויותר בפיתוח שיטות מידע: התנסות בטכנולוגיות מיקרופילם והתמודדות עם אתגרים של ניהול מידע וגישה אליו. בכלל זה: מִפתוח, תקצור, שירותי תרגום ושירותי מִחשוב ראשוניים. ההישגים האלה הפכו את המבצע לאפיזודה משמעותית בהתפתחות מדעי המידע (information sciences) בכלל, וביישומיו של המידע הגלוי לצרכים מודיעיניים בפרט. באופן הזה קודם המושג של "מידע" – שהיה חדשני ועובּרי לפני המלחמה – ואיסופו ועיבודו התקיימו מאז בזיקה לזרוע המודיעינית החדשה של הממשל.


* הכתבה מבוססת על: Kathy Peiss, Information Hunters: When Librarians, Soldiers, and Spies Banded Together in World War II Europe. Oxford: Oxford University Press, 2020.

31 צפיות
88x31.png

הזכויות לאתר עידן ירון ולכל התכנים המופיעים בו שמורות בכפוף לרישיון 

Creative Commons ייחוס-ללא שימושים מסחריים 4.0