• עידן ירון

תודעה והשפעה – פיתוח חשיבה ועשייה מקצועית – גיליון 3, נובמבר 2019

כנס בינלאומי

ביטחון לאומי, פייק ניוז

והקרב על התודעה

בעידן הדיגיטלי

המכון למחקרי ביטחון לאומי

7 בנובמבר 2019


תובנות עיקריות – מושבים מרכזיים


תא"ל רונן מנליס, לשעבר דובר צה"ל


– "כמעט כל יום נשאלתי – במסגרת תפקידי כ'דובר צה"ל' – 'מה לך ולתודעה?'".

– "במשך השנים, העיסוק ב'תודעה' קיבל קונוטציה שלילית. נוצר מצב שבו 'דוברות' ו'תודעה' נראו כשני הפכים הדוחים זה את זה – כמו שמן ומים – שאסור שיתערבבו".

– "אני חולק על תפיסה זאת מן היסוד, ותומך ב'מבצעי תודעה' המעבירים מסר חד וברור".

– "מאמצי תודעה הם מחויבי מציאות: אי אפשר לבצע פעולה צבאית ללא פעולה תודעתית נלווית, ולעיתים מתחייבת פעולה תודעתית בלעדית".

– "הצורך לעסוק במאמצי תודעה והשפעה בגופים ביטחוניים וצבאיים נובע מכמה סיבות: העולם השתנה – רשתות חברתיות, חדשות כוזבות, פעילות בסייבר – 'אם אתה לא שם אתה לא קיים'; הצד השני כבר שם – מפעיל מאמצי תודעה והשפעה משמעותיים, גלויים וסמויים, ואי אפשר להפקיר את הזירה לפעילותו הבלעדית; זה פשוט עובד – בלי מאמצי תודעה, הפעולה הצבאית בהכרח יוצאת חסרה".

– "המלחמה החדשה מתנהלת בממד שונה ממה שמוכר לנו – קודם כל, ברשתות החברתיות. כדי לנהל אותה, נדרשים לנו כלים חדשים שלא הכרנו קודם".

– "למדנו מניסיוננו שפוסטים וציוצים משנים את הפעילות של ארגוני הטרור. השיח ה'ישיר' עם הצד השני, באמצעות הרשת האינטרנטית, הוא אחד הדברים המשמעותיים ביותר. הרשת מאפשרת הוצאת הודעות ומכתבים פומביים, הגוררים התייחסות ומאפשרים התייחסות-נגד".

– "אפשר וחשוב למדוד ההשפעה ברשת באמצעים ישירים ועקיפים שונים – כמו כמות ה'לייקים' או הרחבת מעגל ה'חברים'".

– "יש להשקיע את המשאבים המתאימים כדי לקדם את מאמצי התודעה שלנו".

– "יש להפוך את העיסוק בתודעה והשפעה מתחביב למקצוע".

– "רצוי להקים גוף מתכלל, אקטיבי, שיעסוק בתחום המרכזי והחיוני הזה".



תא"ל (מיל') איתי ברון, סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש תוכנית ליפקין-שחק


– "שפע המידע, והמגמות המבלבלות בתקשורת, מקשים על מקבלי ההחלטות ברמת הביטחון הלאומי. אנו מגלים היום תופעה של 'ריבוי אמיתות': אוסף של סיפורים מבוססי-עובדות שחיים זה לצד זה ללא יכולת הכרעה".

– "כאשר כל הדעות מוכנסות לחדרי קבלת ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי, ונותנים להן אפשרות לריב זו עם זו, המבוכה רבה והקושי בתפקוד עולה. מבעד לדלת הפתוחה לרווחה נכנסים גם שקרים, עיוותים וספינים".

– "בעיית בירור המציאות אינה חדשה. שיבושים בקבלת החלטות נובעים מכשל בדמיון, דבקות בקונספציה, נטיות תפיסתיות, וכדומה. עם זאת, בשנים האחרונות הבעיות האלו הועצמו מאוד".

– "לאחרונה קשה יותר ויותר לברר את העובדות ולהבחין בין אמת לשקר. עולה השאלה המכרעת: מה מקומה של ה'אמת' בחיינו?".

– הבעיה אינה במידע, שהוא ביסודו אותנטי, אלא בכך שאין בממצא תיאוריה מופרכת כלשהי שאי אפשר למצוא לה תימוכין בעובדות. שיטפון העובדות מאפשר להציג תיאוריות אלטרנטיביות רבות. הבעיה אינה בקיום המידע, אלא בהבנתו".

– "בארצות הברית ובישראל כאחד מתנהלת התקפה חזיתית על הגורמים והמוסדות המופקדים על הצגת העובדות ובירור האמת כבסיס לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות. מתקפה זאת פוגעת גם במקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות".


ד"ר נוויל בולט, מנהל המרכז למבצעי השפעה בקינגס קולג', לונדון


– "השינויים הטכנולוגיים המתרחשים בעולם כיום הם משמעותיים כשלעצמם. לצידם, אנו חוזים באובדן הביטחון בדמוקרטיות הליברליות המערביות, ובאי שביעות רצון כלכלית גוברת של אוכלוסיות רחבות. מגמה משפיעה נוספת: הכישלון בהחדרת דמוקרטיה לחברות נוספות ברחבי העולם. כמו כן, אנו ניצבים בפני דוגמאות של מדינות אוטוריטריות – כגון רוסיה וסין – המחזקות את הדומיננטיות שלהם על חשבון הדמוקרטיות המערביות".

– "כל המגמות הללו הופכות ל'נורמה החדשה'. התוצאה: תמונה מבלבלת של כוחות שונים החותרים תחת הדמוקרטיה הליברלית".

– גורמים מסוימים – כמו דעאש – צובעים את עולמנו בשחור-לבן. בכך נוח יחסים לטפל. לעומת זאת, הבעיה בהתמודדות עם רוסיה מורכבת יותר. רוסיה מנהלת מדיניות של אופורטוניזם אסטרטגי, ומעוניינת לחדור לדמוקרטיות הליברליות ולזרוע בהן מסרים מבלבלים. כאשר האוכלוסייה עצמה במדינות אלו אינה בטוחה בעצמה – ומוטחים בפניה גרסאות שונות ומנוגדות של 'אמת' – התוצאה מסחררת והרסנית. סין, לעומת זאת, משדרת 'כוח רך' באמצעים כמו קידום 'דרך המשי החדשה' (תוכנית OBOR)".

– "קשה לנהל כיום מדיניות ופעילות קינטית; גורמים רבים פונים למדיניות ולפעילות קיברנטית. יש להיערך לכך בהתאם".


פרופ' סטיב פולר, אוניברסיטת וורוויק, בריטניה


– "'פוסט-אמת' אינה תופעה חדשה. היא לא התחילה עם טרמפ בארצות הברית או עם הברקזיט בבריטניה".

– "מקובל להניח שהייתה 'אמת', וזו נרקבה והתפוגגה (truth decay)".

– "בעולמו של אפלטון, פוסט-אמת הייתה נורמלית. מכאן התעוררה הדאגה למושג ה'אמת', ונולדו המוסדות ל'שמירת האמת' – הדת, המדע, המדינה, מערכת החינוך, אמצעי התקשורת, וכדומה".

– "כך נוצר 'מצב האמת' והמאמץ הממסדי הכרוך בו; אבל המוסדות האלה שקעו במהלך הזמן".

– "יש לשמור על המוסדות האלה ולטפח אותם, כי הם אינם משקפים 'מצב טבעי'".

– "ידע וכוח כרוכים זה בזה. ידע הוא 'משחק פוליטי'. אפלטון חשב שמצב מעומת מסביב לידע הוא בעיה. ה'אמת' הופכת לפתרון לבעיה זאת, ומתעורר צורך לשמור על 'משטר האמת'".

– "ערעור 'המוסדות לשמירת האמת' גורם לאי יציבות ולמבוכה".

– "התחלנו לדבר על 'עובדות' ועל 'אמת' כתופעות המרחפות לכאורה בחלל האוויר, אבל הן מחייבות שמירה וניהול. השאלות העולות: מהם התנאים לקביעת 'אמת' ו'שקר'? למי נודעת זכות לקבוע בעניין הזה? מה נחשב לעדוּת נאמנה לקביעת 'אמת'".

– "המשבר לגבי הסמכות המדעית הוא הבולט ביותר לאחרונה".

– "הבעיה היא שלאנשים יש אמות מידה שונות לגבי האופן שבו יש לשפוט את האמת".

– "תהליך ה'פוסט-אמת' איננו בהכרח שלילי. הוא מקדם את הידע האנושי ומשמש מנוע לחדשנות. אם נקבל את הדמוקרטיזציה של הידע כמיזם מרכזי של המין האנושי, הגישה של 'פוסט‑אמת' תהיה בלתי נמנעת. הגישה הזאת פותחת את שדה המשחק לאפשרויות חדשות ומאתגרות".


חה"כ איילת שקד, לשעבר שרת המשפטים


– "אנו ניצבים היום בפני בעיה חריפה בהתמודדות עם הסתה לגזענות ולאילמות ברשתות החברתיות".

– "התחלנו מאמצי חקיקה בעניין, ופתחנו בהידברות עם הרשתות המובילות (כמו פייסבוק)".

– "הנושא של 'פייק ניוז' עלה בעיקר בהקשר של הטיית הבחירות בארצות הברית (2016)".

– "עסקנו בקבינט הביטחוני בנושאי הסייבר והאיוּם הכרוך בו. המדינה הקימה את 'רשות הסייבר'; ישראל מובילה בתחום טכנולוגיות הסייבר".

– "מדינת ישראל, כמו מדינות אחרות, לא נטלה על עצמה את המשימה של עצירת ה'פייק ניוז'".


תא"ל סימה וואקין-גיל, לשעבר מנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, תא הסברה אופרטיבי נגד BDS


– "המאבק ברשת הוא חלק מהמאבק על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, שניצבת בפני ניסיונות השחרה חסרי תקדים: שטיפת מוח, פגיעה בתדמית המדינה ובשמה, חתירה תחת היכולת לשלוט בנרטיב שלנו ולנהל אותו".

– "אירוע הדה-לגיטימציה שמקיים ארגון ה-BDS הוא אקוטי מאוד מבחינתנו".

– "התמודדות נאותה מחייבת: הסתכלות רחבה וארוכת טווח, והבטחת סינרגיה של משאבים".

אתיקה:

– "גם במלחמה יש להתנהל לפי כללים אתיים מסוימים, ואסור לנו בשום פנים ואופן לזנוח את האתיקה. האתיקה נועדה לשרת אותנו, לא את האויב. עלינו להימנע מאובדן עמוד השדרה המוסרי שלנו. יש להשתמש בכל הכלים המצויים בידינו, באופן יצירתי ותוך הימנעות מחציית קווים אדומים.


עמוס הראל, פרשן "הארץ"


– "קיימת נטייה של עיתונאים 'לעלות על מדים' בעת מלחמה".

– "קשה להכריע היכן עובר הקו בין ביקורת עניינית לבין פעולה שמכשילה את המאמץ המלחמתי".

– "הגבולות בין לוחמה פסיכולוגית לבין דוברות מיטשטשים לאחרונה במסגרת התפקיד הרשמי של דובר צה"ל. עולה השאלה: על מי מותר לעבוד? – על היריב, על התקשורת של האויב, על התקשורת הבינלאומית, על התקשורת ועל הציבור הישראלי? רצוי להחליט – כאשר אנחנו מחליטים לעשות 'עוד תרגיל אחד קטן' (כמו מסוק שמטיס פצועים מדומים לבית חולים) – האם אנחנו מוכנים לעבור את הסף של 'דיפ פייק'?".

אתיקה:

– "עדיף להפעיל 'כוח רך' לפני 'קינטיקה'".

– "יש מקום נרחב לשיקולים אתיים ולבקרה אתית".

– "העיתונות נדרשת לציין חצייה של גבולות משפטיים ואתיים, ולבקר אותה".


ירדן ותיקאי, לשעבר מנהל מטה ההסברה הלאומי, משרד ראש הממשלה


– "מטה ההסברה הלאומי ניהל לאחרונה כמה קמפיינים: מדיניות ההתחמשות הגרעינית של אירן; חיזבאללה וחמאס כארגוני טרור; ישראל רוצה שלום – הפלסטינים מתנגדים לשלום; ארגון ה-BDS כחלק מהמערך האנטישמי החותר תחת השלום; ישראל מובילה עולמית בטכנולוגיה ובמאבק בטרור".

– "המטה הלאומי מתמודד עם דיסאינפורמציה, המציגה מידע מעוות או שקרי, וכן עם מיסאינפורמציה – מידע חסר – היעדר גרסה ישראלית".

– "דגשי המטה: שילוב של גורמי תודעה ושיקולי תודעה בתהליכי קבלת ההחלטות הוא קריטי; יש לסנכרן בין כל גורמי ההסדרה-התיאום; יש לוודא שיתוף פעולה הדוק בין גורמי התודעה לבין גורמי המודיעין".

– "נקודות לחיזוק: הבאת מאמץ התודעה וההסברה לשורה אחת עם המאמצים המדיניים והצבאיים; הפקת הסיפור האנושי ומיצויו; הבנה מעמיקה של ה'שחקנים' בזירה שבה כל מה שנעשה זוכה לתהודה בינלאומית ושבה גורמים רבים שמנצלים מידע לרעתנו"; אין מדינה שמופעל כנגדה קמפיין שנאה ודה-לגיטימציה כמו מדינת ישראל; יש לחזק את מערכי התודעה וההשפעה במדינה בכלל ובמערכותיה הביטחוניות והצבאיות בפרט".

אתיקה:

– "מול יריבים, לא צריכות להתקיים כמעט מגבלות משפטיות, ובוודאי שלא אתיות; יש לעשות כל שנדרש כדי להשיג את היעדים הלאומיים תוך שימוש בכל האמצעים (כולל כאלה לא מתויגים). מול האוכלוסייה הישראלית, יש לנהוג לפי החוקים והנורמות המקובלים בחברה, ולהימנע מהפעלת מניפולציות".


ד"ר סינה ביגלי, חוקרת ראשית וסגנית מנהל, מדיניות סייבר ומודיעין, מכון ראנד, ארצות הברית


– "ארצות הברית ומדינות אחרות מתמודדות עם שמירה על הביטחון הלאומי במציאות של חדירה למידע מבחוץ, ודליפת מידע מבפנים".

– "אנו מצויים בתקופה שבה ה'עובדות' וה'אמת' מאותגרים".

– "דיסאינפורמציה פוגעת במערכת החברתית-הכלכלית".

– "מידע הפך לנשק פוליטי".


ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות ישראל, פייסבוק


– "חברת פייסבוק לא פעלה כנדרש במערכת הבחירות בארצות הברית ב-2016".

– "החברה עושה כיום מאמצים ניכרים לשמירת על הליך בחירות דמוקרטיות תקין".

– "החברה פעלה בבחירות האחרונות בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, משרד המשפטים וועדת הבחירות. כמו כן, היא מקיימת קשרים עם האקדמיה ועם ארגוני החברה האזרחית".

– "החברה סבורה כי חקיקה חשובה להבטחת הדמוקרטיה ולשמירת הגינוּת בבחירות. חוקים כאלה צריכים לחול על חברות פרסום, על פוליטיקאים, על מסעות בחירות, ועוד".

– "החברה פועלת למניעת דיסאינפורמציה ולהבטחת שקיפות של המשתמשים ברשת".

– "החברה אינה צריכה לקבל החלטות בשאלות של 'אמת' ו'שקר'. היא אינה מאמינה שעליה לצנזר פוליטיקאים בפרט או חדשות בכלל".


[המושב "אתגרים לדמוקרטיה" לא נסקר]


אלוף בן, עורך "הארץ"


– "בעיתונות קיימת משמעת מקצועית, שמבוססת על בדיקת עובדות ובקשת תגובות".

– "אני לא חושב שאנחנו עסוקים מדי יום במאבק איתנים בין 'אמת' לבין 'שקר'".

– "מבצע ה'פייק ניוז' הבולט ביותר הזכור לי היה קשור לאירוע של 'רצח שלושת הנערים'. גורמי הביטחון, וכן העורכים והעיתונאים, ידעו מייד שהם לא בחיים. בכל זאת, הם שיתפו פעולה עם השלטונות ולא פרסמו את המידע החיוני הזה – הם הוכרחו לפרסם שקר, וניסחו אותו באופן כזה או אחר, על פי מצפונם. הכותרת בעיתון 'הארץ' הייתה: 'חשש כבד לחיי הנערים'. הפרסום המטעה אִפשר עצרות תפילה לשלומם של הנערים. המבצע הצבאי שנערך בעקבות האירוע כּוּנה, בהתאם, 'שובו אחים'. בעקבות האירוע יצאנו למלחמה של ממש. התקשורת הישראלית התמסרה, אם כן, ל'פייק ניוז' מתוך תחושה ש'כולנו בסירה אחת'".

– "מה קורה כאשר ראש הממשלה משקר? האם התקשורת צריכה להביא את דבריו? התשובה: גם זה חדשות, למרות שהדיווח מעורר את השאלה: מי אשם בתוצאות, המנהיג או העיתונאי?'".

– "אני לא מתמודד בחיי השגרה עם שאלת ה'פוסט-אמת'. אני לא שואל את הכתבים שלי: האם מה שאתה כותב זו עובדה זו אינה בעיה מערכתית".

– "אני אישית לא מרגיש שרמת השקר עלתה. עם זאת, השיח הציבורי מפוצל ומקוטב הרבה יותר מאשר בעבר. 'מדורת שבט' כבר אינה קיימת".

– "היום אנו חיים בעולם דמוקרטי הרבה יותר. התחרות טובה, ומעניקה לאנשים נקודות מבט נוספות".

– "העיתונות הישראלית נתונה בבעיה כלכלית חריפה מזה שנים; המודל שמצוי בתשתיתה התפרק. ברור כי ככל שתהיה עיתונות עצמאית יותר כלכלית, כך גם תהיה לה עצמאות מקצועית רבה יותר, והציבור יצא נשכר".


ענבל אורפז, המכון למחקרי ביטחון לאומי


– "אתגר ההתמודדות בין 'אמת' לבין 'שקר' הולך וגובר עם השתכללות הטכנולוגיה".

– "המכון מקיים תהליכי בירור, כדי להבין כיצד הטכנולוגיה יכולה להתמודד עם הבעיה הזאת".

– "ניתוח המידע מורכב. הוא צריך להתבצע בתחומי הטקסט, התמונה, האודיו והווידאו".

– "בארץ קיים קומץ של חברות המתמודדות עם האתגרים האלה: זיהוי שקרנים ושקרים; זיהוי רשתות בוטים; זיהוי 'פייק ניוז' ו'דיפ פייק".

– "למרות היתרון הטכנולוגי של ישראל, ולמרות הצורך, פתרונות ממשיים עדיין לא נראים באופק".

– "מצב הדברים נובע מ'כשל שוק': הבעיה ממשית, אבל אין מי שישלם כדי לפתור אותה – לא גורמים ממשלתיים-ממסדיים, ולא גורמים פרטיים-עסקיים".


עיקרי הלקחים מ"סדנת המומחים"


– "הטכנולוגיה כשלעצמה לא תפתור את הבעיה שהיא יצרה".

– "יש לאסוף נתונים נוספים כדי להבין את התופעה ולשפר את תהליכי קבלת ההחלטות".

– "נדרשים מאמצים משמעותיים לפתח מתודולוגיה חדשה לבירור המציאות, שעדיין אינה בנמצא".

– "מעבר לבירור המציאות, מהירות ההחלטה בעידן העכשווי היא בעלת משקל מרכזי, ולכן נדרשות פשרות מסוימות".

– "גישת המקצוענים צריכה להיות צנועה יותר. אנו חיים בעולם של שיח ולא של הכתבות חד‑משמעויות".

– "יש להתמקד באותנטיות של מקור המידע, ולאו דווקא בבדיקת העובדות עצמן".

– "יש להשקיע מאמצים חינוכיים באוריינות דיגיטלית".

– "יש לבחון אפשרות של 'חיסון' הציבור בפני מידע שקרי".

– "יש להבטיח קיומם של מקורות הפצת מידע שיזכו לאמון של הציבור – בהתאם לתנאים החברתיים-תרבותיים הנתונים".

– "קשה להדביק את קצב ההתפתחויות הטכנולוגיות-החברתיות. לכן קשה גם לסכל את השפעותיהן השליליות".

– "יש להקים גופים בינלאומיים של מדינות העולם החופשי, שישתפו פעולה בתחום הזה, בדומה לגופים שהוקמו ללחימה בטרור".

– "יש לשאוף לסטנדרטיזציה בינלאומית ולאומית של התחום. יש ליצור קוד התנהגות בינלאומי מחייב".

– "הבעיה העיקרית מצויה בדפוסי ההפצה של המידע – חברות המדיה החברתית".

– "יש להפעיל, בצורה מושכלת, רגולציה ישירה (לדוגמה, איסור להפיץ ברשת תכנים שעוסקים בשנאה, בגזענות, באלימות ובטרור) ורגולציה לא-ישירה (לדוגמה, בתחומי הגנת הפרטיות והיקף התפוצה, או בתחום המודל העסקי עצמו)".


גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט


– "איומי הסייבר על הרשתות שלנו רחבים מאוד".

– "רוב המידע היום איננו נצרך מגופים גדולים ואמינים – כמו העיתונים הגדולים, או רשתות הטלוויזיה המרכזיות – אלא מרשתות מבוזרות ולא-נשלטות".

– "איומי הסייבר 'דמוקרטיים' במובהק, והכלים להפעלתם זמינים 'לכל ילד'.

– "במלחמה קונבנציונלית, למדינות יש כוח עצום ולארגוני הטרור חסרים כלים ואמצעים מקבילים (כמו טנקים ומטוסים). בסייבר, לכולם יש אותם הכלים והאמצעים – זו דמוקרטיה מושלמת. מערכת הכלים המתפרסמת באינטרנט – הכוללת את הפיתוחים המתקדמים ביותר – מאפשרת לכל אדם גישה מהירה ואפשרות ידידותית יחסית להפעלתם".

– "רמת הסיכון בתחום הסייבר גדלה והולכת. האתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפני הדמוקרטיות המערביות והמדינות האחרות יהיו בעתיד בתחום הסייבר".

– "'הדור החמישי של התקפות' יהיה מתוחכם הרבה יותר – חסרות צורה ורב-ערוציות – ויהיה קשה לזהותן ולהתמודד איתן".

– "העולם מוגן היום, פחות או יותר, נגד הדור השלישי. אנו נמצאים אם כך בפיגור ניכר, של שני דורות, שקשה מאוד להדביק אותו".

– "בעולם הסייבר, אין 'צבא' שאפשר להפעילו כדי להתמודד עם התקפה או עם איוּם לאומי. 'צבאות הגנה' לא קיימים, ולמעשה אין מי שיעצור התקפה בתחום הזה".

– "כיום, כל ארגון מגן על עצמו כמיטב יכולתו".

– "בעוד שההתקפה לוקחת שניות ספורות, ההגנה דורשת ימים ואפילו שבועות".

– "גורם עוין יכול להשבית את התשתיות הבסיסיות של מדינה שלמה".

– "ההתקפה עצמה יכולה לשנות את פניה במהיר הבזק".


ח"כ יאיר לפיד, מייסד ויושב ראש מפלגת "יש עתיד"


– "הטרור אינו משנה את הגבולות או את מאזן הכוחות".

– "האפקט העיקרי של הטרור אינו ההרוגים והפצועים שהוא מחולל. הזירה העיקרית של הטרור היא בתחום העברת המסרים. טרור עוסק בשינוי תודעה. אם נאפשר לו לשנות את התודעה שלנו, ובהתאם את ההתנהגות הציבורית – הוא ינצח".

– "אם ניתן לטרור לשנות את הפוליטיקה שלנו – הפסדנו במערכה. אסור לתת לטרור לשנות לנו את המדיניוּת".

– "פעולת הטרור היא במהותה פוליטית-תקשורתית. הוא מפעיל את מרעום החרדה וההיסטריה הציבורית".

– "יש רק דרך אחת להילחם בטרור – הפעלת כוח. התגובה היחידה צריכה להיות בשדה הקרב".

– "הפעלת כוח לא-פרופורציונלי (כמו ברובע הדאחייה בביירות) מביאה לשקט".

– "טרוריסטים הם בני מוות. יש לפעול נגדם כ'לוחמים בלתי חוקיים', על פי חוקי המלחמה. במלחמה נגדו נפגעים גם, למרבה הצער, אזרחים".


תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי


– "אנו מצויים בעידן של מערכת או סביבה משתנה, שלא ברור מה כיוונה ומהן ההשלכות שהיא מביאה עימה".

– "שאלה לא פתורה: האם הייתה 'אמת' כלשהי בעבר, וכיום אנו חיים אמנם בעולם של 'פוסט‑אמת?".

– "הדמוקרטיה הליברלית פגיעה בין השאר משום שהיא ייצרה פער רחב בין העם לבין האליטה השלטונית".

– "מתעורר השאלה: האם תפקידה של הדמוקרטיה הוא אכן 'לבטא את האמת'?".

– "בעולם מרובה ערוצי מידע, קשה להבטיח את המונופול של המדינה על המידע והידע שלנו".

– "רשת המידע ה'מלוכלכת' שלנו מידמה לתופעה מוכּרת אחרת – 'ג'אנק פוּד': הג'אנק היה טעים, יפה וזול, ולכן הוא סנוור אותנו ונצרך בהיקף רחב. סוכנים מוכשרים הפיצו את המזון המתועש הזה. לימים התברר שהוא גורם להשלכות שליליות שונות: עלייה במשקל בפרט, ופגיעה בבריאות בכלל. בעקבות זאת ננקטו צעדים רגולטוריים, כמו דרישה לפרט את רכיבי המזון ואת שיעוריהם, וכן את תופעות הלוואי הצפויות. התפתחה תעשייה שלמה של 'מזון בריא', ומערך שלם של 'תזונאים'. באופן דומה, אנחנו צריכים להסתכל על ה'לכלוך' ברשת. עלינו להבין 'מה אנחנו אוכלים', ולהימנע מ'אכילת לוקשים'. עלינו להבין מהם מקורות המידע, לפתח מדדי אמת, להטיל אחריות על התעשייה המפיצה את המידע, ולחנך את הנוער בפרט והציבור בכלל לאוריינות מידע".

108 צפיות
88x31.png

הזכויות לאתר עידן ירון ולכל התכנים המופיעים בו שמורות בכפוף לרישיון 

Creative Commons ייחוס-ללא שימושים מסחריים 4.0