• עידן ירון

תודעה והשפעה – פיתוח חשיבה ועשייה מקצועית – גיליון 2, אוקטובר 2019

עודכן ב: 21 אוק 2019

מגישה הגנתית לגישה התקפית

קריאה ללחימה תודעתית מערכתית, שיטתית ומושתתת-תרבות


בהתאם לנאמר לגבי קובעי מדיניות ומקבלי החלטות בארצות הברית, יהיה זה נכון לומר שגם מקבִּיליהם הישראלים – בלי קשר לזיקתם הפוליטית – נראים כחשים פרדוקסלית נוח יותר בהפצצת בני אדם במדינות אחרות מאשר בניסיון לשכנע אותם לשנות את תפיסותיהם, עמדותיהם ואמונותיהם: הפגיעה במוחם נראית כביכול לגיטימית יותר מהפגיעה בתודעתם.


עומדים לפתחינו פתרונות מציאותיים ויעילים מבחינת עלות-תועלת, שאנו עשויים ליישמם במהירות וללא צורך בהקמת ארגונים ביורוקרטיים חדשים או בשינויים בסיסי בהקצאת משאבים. אלה עשויים להתמצות ביישום אסטרטגיה להשפעה תודעתית שמטרתה הסופית היא לעצב לא רק דעות, רגשות ועמדות בטווח הארוך, אלא לחולל שינויים – במישור הקוגניטיבי (הכּרה), האֶפקטיבי (התנהגות) והאַפקטיבי (רגשות) – בטווח הקצר ואפילו המיידי.


אפשר לנהל מאמצי לחימה ממשיים – באמצעות מִבצעי תודעה המבוססים על אסטרטגיה פוליטית, חברתית, תרבותית ופסיכולוגית מתאימה – שיתרמו לפגיעה ממשית באויב ויקשו על השגת מטרותיו. לצורך זה, עלינו להתגבר על החשש מהפעלת השפעה אסטרטגית, ולנהל מלחמת אידיאולוגית מכוונות ופוגעניות.



כדי להתניע את התהליך הזה – שיש שיאמרו שהוא נמצא כבר בעיצומו, אם כי ברור שאינו מערכתי, שיטתי, מאורגן, מתואם ומושתת-תרבות כנדרש – אנו חייבים ראשית לכול לדעת מה אנו שואפים להשיג וכיצד אנו מעוניינים להשיג זאת? ביתר פירוט, אנו נדרשים לשאול את עצמנו: מהם מסרי הליבה שלנו? איזו השפעה אנו מעוניינים להשיג? עד כמה המסרים שהופעלו היו אפקטיביים ויעילים? מה עלינו לעשות כדי שמסרים אלה ישיגו השפעה רבה יותר – בעת הזאת, כאשר אנו נזקקים להם – תוך ניצול המשאבים האנושיים, הארגוניים והתקציביים שכבר מצויים בידינו?


שימוש יצירתי ומושכל בטכנולוגיות מידע עשוי לסייע לנו להשלים פערים בתחום זה ולקדם בתנופה את מדינת ישראל לקראת השגת יעדיה.


אנו יכולים להפריך – באמצעות הפעלת מידת התחכום הנדרשת – את המיתוסים והאתוסים שעליהם מושתתת האידיאולוגיה של האויב. אנו יכולים לפגוע באמינות של האידיאולוגיה שלו, ולשדל את הדוגלים בה להתרחק ממנה, על ידי הצעת חלופות ממשיות ומציאותיות יותר.


אידיאולוגיה כמו זאת של האסלאם הקיצוני העולמי והאזורי – ובמידה ידועה גם זאת של הימין הקיצוני היהודי בישראל – מבוססת על יסודות שאפשר לקעקע אותם על ידי הצגת רעיונות משכנעים, המועברים באפיקים הנכונים והמלווים במסרים התודעתיים והרגשיים המתאימים.


כדי להימנע מהרתיעה מהתמודדות עם אמונות דתיות, יש להבהיר שמאמצינו אינם מכוונים כלפי דת כלשהי – תהיה זאת האסלאם או היהדות. האסלאם הקיצוני, כמו הימין הקיצוני היהודי בישראל, הם ביסודו של דבר אידיאולוגיות פוליטיות, מוּטציוֹת של דת. חברי תנועות אלו הם קיצונים השואפים לחתור תחת יסודות המשטר הדמוקרטי-הליברלי שבו אנו חיים, ובסופו של דבר להחליפו באחר. לפיכך, כדמוקרטיה מתגוננת, אנו מצווים להילחם בתופעות אלה; זאת מבלי לנהל בהכרח מלחמה דתית או אנטי-דתית.


איננו יכולים להילחם ולנצח במלחמת רעיונות כל עוד אנו מונעים מעצמנו אמצעים יסודיים של התמודדות עם האויב, ומדכאים את לוחמי ההשפעה התודעתית שלנו; זאת בוודאי לא כאשר אויבינו משתמשים באותם הכלים ממש, וביעילות רבה (ראו מאמצי התודעה של החיזבאללה ושל החמאס, או לעניין זה של הרוסים) כדי לגייס מקורות תמיכה, להטיל מורא על מתנגדים, להפחית בערך המידע שאנו מוסרים, ולחתור תחת התשתיות הערכיות והפיזיות שלנו.


איננו יכול לוותר על סביבת מפתח זאת ולהניח לאויבינו לפעול בה כאוות נפשם וללא כל מגבלות אתיוֹת או אחרות. האויב עושה את המיטב כדי לשלול מאיתנו יכולות אלה, ואיננו צריכים להשלים עם מאמציו אלה.


תפקידה של האנתרופולוגיה בלחימה תודעתית


היעדר מודעוּת תרבותית עשוי לחולל הטיה רווחת: אנו מארגנים בתודעתנו את המלחמה ככזאת שאנו יכולים לתפוס במונחים שלנו עצמנו – בדרך כלל עם אויב שנראה כמונו ופועל כמונו. תפיסה נוחה זאת הופכת לראיית עולם מקובלת, ומשפיעה במידה רבה על החשיבה ועל העשייה שלנו.


זאת ועוד, היעדר מודעוּת תרבותית מוֹנע ניצול מלא של תנאים ונסיבות בקרב האוכלוסיות שבקרבן משוקע האויב. מודעוּת כזאת עשויה לעודד את האוכלוסייה האזרחית לבודד ולבדל עצמה מארגונים ומתנועות מיליטנטיים – יהיו אלה מוגדרים במונחים של טרור, גרילה או צבאיוּת-למחצה – ולהימנע, ככל האפשר, משיתוף פעולה איתם.


מילים ודימויים הם כלי הנשק היעילים ביותר במלחמת רעיונות. יש לעצב ולשכלל אותם לרמה גבוהה של אומנוּת-מדע. מסרים יעילים מחייבים הבנה, פיתוח ושימוש במילים מתאימות – לא רק כפי שאנו מבינים אותן בשפה העברית, אלא כפי שמבינים אותן אויבינו וגורמים אחרים המנהלים את חייהם בשפות ובהקשרים תרבותיים שונים משלנו. כפי שידוע לנו, גם דימויים חזותיים – הנחשבים בעינינו כאוניברסליים יותר – עשויים לקבל משמעויות שונות בהקשרים תרבותיים שונים. העברת מסרים מילוליים וחזותיים מחייבת לפיכך תחכום בהבנת ההקשרים התרבותיים שבהם נתונים אויבינו וידידינו כאחד.


מילים ודימויים מעצבים את סביבת הלחימה הזאת. הם יוצרים, מגדירים ומשכללים רעיונות, ועשויים להפיץ רעיונות או להפיג את קסמם ולמוסס את השפעתם. הכּרת יחסיוּת המילים והדימויים, ושליטה גמישה ומתאימה בהם במישור הרב-תרבותי והבין-תרבותי, הם מפתח לניצחון – יהיה אסטרטגי או טקטי – במלחמה הבין-לאומית והבין-תרבותית על רעיונות. מלחמה זאת היא "רכּה", ואינה מחייבת בהכרח "פעולות קינטיוֹת" – איום באלימות, או שימוש ממשי בה – ובמיוחד תמרון, חיכוך והתעמתות ישירה עם האויב.


התקפות הנגד שיש לערוך ב"מלחמה על הרעיונות" צריכות להיות מכוונות לשלילת היכולת של יסודות רדיקליים וקיצוניים לשלוט בסנטימנטים דתיים, לאומיים או אתניים.


אחד המסרים המרכזיים שראוי להעבירם הוא שמִשנות דתיות, לאומיות ואתניות רדיקליות וקיצוניות מעוותות את המשמעות של הדתות המונותאיסטיות – כמו האסלאם, או לעניין זה גם היהדות. פרשנוּת מניפולטיבית של טקסטים דתיים, בניסיון להשיג תמיכה בקרב מאמינים, עלולה להביא לתוצאות הרות אסון. דוגמאות לעניין הזה: תנועות טרור אסלאמיוֹת פלסטיניות מצד אחד, או תנועות יהודיות גזעניות בעלות מאפיינים פשיסטיים מהסוג של הכהניזם מצד שני. יש להבהיר ולשכנע כי גישות רדיקליות, ובעיקר קיצוניוֹת, פוגעות בעיקרי הדת וכן במאמינים כולם. מוסלמים, כמו יהודים, צריכים לדעת כי מעשי אלימות וטרור פוגעים בדת ובמאמיניה; קיצוניוּת משרתת את אויבי הדת, הלאום או הקבוצה האתנית, ומקדמת את השאיפות והאינטרסים שלהם.


יש להכיר בכך שהמסרים חייבים להיות לא רק מתאימים אלא גם נאותים תרבותית – וכאן נודע מקום מיוחדת לאנתרופולוג הבקי ברזי התחום והמכּיר לעומקן את התרבויות האמורות.


מסקנה


המסקנה המתבקשת היא שעלינו להילחם באופן שוטף במלחמת הרעיונות כמו במלחמה רגילה. התפיסה הזאת מתאימה היטב לרעיון המארגן של "מלחמה בין מלחמות" (מב"מ). במלחמה כזאת, הכּרת התרבות של קהלי יעד שונים, ובכלל זה של יריבים וידידים, היא חיונית – וכאן נודע מקום מרכזי לאנתרופולוג צבאי, רצוי כזה העוסק הלכה-למעשה בתחום "התודעה וההשפעה", אשר יהיה שותף בעיצוב האסטרטגיה והמתודולוגיה המתאימים למלחמה כזאת.


* הכתבה מבוססת על: J. Michael Waller, Real War: Messages to Defeat the Terrorists. Washington: The Institute of World Politics Press, 2007. הכותב, מיכאל ווֹלֶר, הוא פרופסור לתקשורת בין-לאומית ב"מכון לפוליטיקה עולמית" בוושינגטון הבירה; מנהל תוכנית בוגר ב"דיפלומטיה ציבורית ולחימה פוליטית".

140 צפיות
88x31.png

הזכויות לאתר עידן ירון ולכל התכנים המופיעים בו שמורות בכפוף לרישיון 

Creative Commons ייחוס-ללא שימושים מסחריים 4.0