88x31.png

הזכויות לאתר עידן ירון ולכל התכנים המופיעים בו שמורות בכפוף לרישיון 

Creative Commons ייחוס-ללא שימושים מסחריים 4.0

  • עידן ירון

אנתרופולוגיה – מודיעין מסכל ("השפעה ותודעה"): תובנות מתורת המודיעין של יהושפט הרכבי

הרכבי הבהיר כי "אין ספק שבראש תפקידי המודיעין עומד התפקיד לספק ידיעות ולהתריע בעניינים הקשורים בביטחון המדינה מן הבחינה המלחמתית הצבאית". עם זאת, מוטב לדעתו להרחיב את ראייתנו "ולכלול במודיעין המסייע גם את חיי היומיום של המדינה שאינם דווקא על רקע ההכנה למלחמה" (42). כאן כמובן מתבלטת התרומה הפוטנציאלית של האנתרופולוגיה החברתית לתחום המודיעין המסכל.


הרכבי ציין, בצורה מפורשת יותר, את "המודיעין הסוציולוגי" [או, לעניינינו, האנתרופולוגי החברתי]. הוא התייחס אליו כ"מקצוע, ולא כשירות מודיעיני". עיסוקו: "מחקר קהילות, כדי להבין תהליכים חברתיים ותרבותיים בארצות יעד". הרכבי הדגיש כי "כמקצוע לרוב הוא אינו מהווה גוף מִשנה במודיעין אלא מפוזר בו כדרך לימוד, למעט בגופי הל"פ, שם הוא מהווה אמצעי מרכזי ומכוון להבנת האויב". אִזכור הלוחמה הפסיכולוגית – מה שהיינו מכנים היום "השפעה ותודעה" – נוגע במקום הטבעי שבו עשוי להשתבץ הסוציולוג או האנתרופולוג החברתי. לדברי הרכבי, המודיעין הסוציולוגי מהווה עזר ללוחמה הפסיכולוגית. בניגוד לתחומים מודיעין אחרים, הלוחמה הפסיכולוגית מתייחדת בכך שהיא "מקימה לעצמה גופי מחקר שעיקר עיסוקם במודיעין סוציולוגי" (116).


תחום הלוחמה הפסיכולוגית – שבו התרחשו בעשרות השנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת – חורג מן ההגדרה הפשוטה של תפקידי המודיעין, שכן מגמתו היא עשיית מעשים. הרכבי מגדיר את הלוחמה הפסיכולוגית כ"תעמולה אקטיבית". הוא מבחין בין "תעמולה לבנה" – הבאה ממקור גלוי ומזוהה כשופר ממשלתי; "תעמולה אפורה" – מקורה לפעמים אינו ברור, בייחוד כאשר אין מנגנון ממשלתי המזוהה עימה, אך ברור איזה כיוון ממשלתי היא מייצגת; "תעמולה שחורה" – מקורה מזויף, והיא כרוכה בפעולת מחתרת תעמולתית. הרכבי מציע כמה הבחנות נוספות, כגון: "תעמולת ביסוס" – המכוונת לעודד שיתוף פעולה של אוכלוסייה נכבשת עם צבא הכיבוש; "תעמולת המרה או הסבה" – המכוונת לשנות נאמנות של קבוצות אנושיות; "תעמולת הפרדה" – המכוונת להכניס חיכוכים וטריזים ולפצל אוכלוסיות, ארגונים וקבוצות; "תעמולת נגד" – המכוונת להפריך נושאים בתעמולת היריב (211-210).


מעבֵר לתפקיד של הסוציולוגיה או האנתרופולוגיה החברתית בתהליכים המחקר הפנימיים של רשויות המודיעין, הרכבי מתייחס למחקרי חוץ. הוא מציין כי המחקר המודיעיני עשוי להסתייע במחקרים אקדמיים שנערכו בנושאים שיש לו עניין בהם. להבנתו, "שימוש במחקרי חוץ עשוי לספק את הצורך במחקרים מעמיקים שאין המודיעין מוכשר להם, כי לרוב הוא אינו יכול להתפנות למחקרים בסיסיים, ועוסק יותר בהתרחשויות השוטפות" (137).


הרכבי מתייחס גם לטיב העבודה עם חוקרי מודיעין ועם אקדמאים המסייעים להם: "אין לכפות על החוקר השקפה. צריך שיהיה חופש בהשקפות ובהערכות". זאת ועוד, "המחקר צריך להיות חסר כבלֵי מסורת וחופשי ברוח". עם זאת, "את מסגרת הדרישות יש לכפות, היינו לקבוע לחוקרים [ולאנשי האקדמיה] מה עליהם לעשות, לאילו שאלות עליהם להשיב; אולם אין להתערב בקביעת התשובות" (138).


התייחסותו של הרכבי לחוקרי המודיעין, כמו לאקדמאים המסייעים להם, מעוררת עניין בפני עצמה. לדבריו, אלה דורשים "טיפול וטיפוח אישי מיוחד". החוקר כ"טיפוס", בדומה לאקדמאי, הוא "איש 'מלומד', בעל התעניינות ומשיכה לצד האינטלקטואלי של הדברים. בהיותו 'אינטליגנט', הוא עלול להיות רגיש ורב-בעיות אישיוֹת" (138). נא התחשבותכם...


* הכתבה מבוססת על: יהושפט הרכבי, המודיעין כמוסד ממלכתי (יזם והביא לדפוס: דודי סימן טוב). תל אביב: הוצאת "מערכות" והמרכז למורשת המודיעין, 2015.

27 צפיות