88x31.png

הזכויות לאתר עידן ירון ולכל התכנים המופיעים בו שמורות בכפוף לרישיון 

Creative Commons ייחוס-ללא שימושים מסחריים 4.0

  • עידן ירון

"אבא ואמא = משפחה": חופש הביטוי – חופש הביזוי

עודכן ב: 8 יונ 2019

מכתב פתוח למנהיגי תנועת "חזון" ולתומכיה


אתמול (6.6.2019) נערך ברחובות ירושלים – שהוצפו דגלי פסים בששת צבעי הקשת – "מצעד הגאווה". במצעד השתתפו כחמשה-עשר אלף איש ואישה. לצד גְלויי ראש, זוהו באתר ההתכנסות ולאורך המסלול גברים רבים חובשי כיפות – בגדלים ובצבעים שונים. צועד ציין: "קיימת צמיחה ממשית בקרב הציבור הדתי-לאומי שמגיע לתמוך"; אחר אמר: "בציבור הדתי הלאומי זה כבר לא תופעה מושתקת. בטח לא בירושלים. אפילו בשילה יש חוג בית של הומו שתולה דגל גאווה על הבית. השינוי מחלחל גם שם".


חבר בהתכנסות "מצעד הגאווה" (צילום: עידן ירון, 6.6.2019)

ערב המצעד, תנועת "חזון" תלתה שלטים ברחבי העיר ירושלים בסיסמה: "אבא + אמא + משפחה". עיריית ירושלים הורתה לחברת השילוט להסיר את השלטים בשל העובדה שהם פוגעים ברגשות הציבור. השופט עמית העניק גיבוי לעירייה, ודחה את בקשת תנועת "חזון" להוציא צו מניעה נגד הסרת השלטים.


יודגש כי החלטת השופט בעניין זה היא פרוצדורלית מעיקרה. לדבריו: "על פניו, העמותה לא מיצתה הליכים [נדרשים]. אשר על כן, הבקשה נדחית בנסיבות אלו". לפיכך – כפי שציין השופט בבירור - "אין כאן כל טענה לגוף הדברים".


שלט שנתלה בחוצות ירושלים, לפני שהוסר (5.6.2019)

יצוין כי תאגיד "יוטיוב" חסם את הערוץ של תנועת "חזון" בשל תכני סרטוני הפרסום שהתנועה העלתה נגד קהילת הלהט"ב, שהוגדרו כ"דברי שטנה".


בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של חוסר כבוד כלפי שפתנו הקדושה וכלפי הדוברים בה; של ירידה ברמת השיח הציבורי, לעיתים עד השחתה ממשית שלו. אני מצֵר על כך שאנשי רוח ומובילי דעה דתיים, כולל רבנים בולטים, מצטרפים לרוח העכורה הזאת.


בהקשר זה, אני קורא לראשי תנועת "חזון" ותומכיה לקיים ביושר את מצעה שלה, עליו חתומים אנשי ראויים ומכובדים. סובלנות נבחנת ביכולת לתת מקום לקבוצות אחרות, במיוחד אלו שדעותיהן ומעשיהן מנוגדים לאלה שלכם. יפה אמרתם: "המשימה שלנו היא לגדול ולהעצים את כולם [...]. אנו מחדדים את תחושת הדרישה ההדדית מכל אחד שיהיה הוא עצמו; שיהיה השליח של האיכות המיוחדת שלו, ושיעמול על פיתוח הדרך הנכונה בעבורו, לקיים את תפקידו האישי [...]. אנו פועלים בראיית הטוב, יושר אינטלקטואלי, רגשי וחיסרון כנה ואמיתי לגדול מתוך מפגש עם האחר; לגדול ביכולת הנתינה וביכולת הקבלה ולגדול ביכולת ה'יחד' שלנו לחוות ואם צריך אז גם לפעול מתוך חווית אחדוּת וכבוד הדדי".


אין כל סיבה או הצדקה למנוע מכם את חופש הביטוי ו"להשתיק" אתכם – כל עוד דרכי הביטוי שלכם יהיו מכובדות ומכבדות. הוויכוח הציבורי בוודאי שאינו פסול, וכאשר לא משתלחים באחר, מבזים אותו ופוגעים בכבוד האדם שלו, הוא אפילו רצוי וראוי.


הסיפא של סיסמתכם "האומץ להיות נורמלי" לא רק שאינה מוסיפה אלה גורעת. ברור כי אתם שואפים לחברה ש"רואה ביהדות את הבסיס לקיומנו, ועושה זאת בלי פחד ובראש מורם". עם זאת, בהקשר שלנו – אִזכור ה"נורמליות" צורם, מבדל ואף מוקיע ציבור שלם.


אפשר להציג עמדות ללא התנצחות וללא פגיעה בכבוד האדם של יחידים ושל קבוצות אחרות. בכלל, מוטב להציע מסרים פוזיטיביים, בניגוד למסרים נגטיביים הרווחים כל כך בתרבות הפוליטית שלנו כיום. בהקשר זה, אמירות שנשמעו מפי בנצי גופשטיין, מייסד ארגון להב"ה, כמו מפי תומכיכם, בדבר "דיקטטורה להט"בית", "טרור להט"בי", "הסתה פרועה" נגדכם וכדומה, רחוקות מלהיות פוזיטיביות. כך לא משמיעים דברים – לשיטתכם שלכם – "בנחת, בסבר פנים, ובהקשבה". בה במידה, לא ראוי לתת בידי הנוער הערכי שלכם (להווי ידוע: אני כותב את הדברים ללא נימה כלשהי של ציניוּת) שלטים הנושאות סיסמאות ארסיות.


בחורים נושאי שלטים בהפגנת הנגד ל"מצעד הגאווה" (צילום: עידן ירון, 6.6.2019)

אם מדובר ב"מסרים פוזיטיביים", הרי שהדברים שייחסתם לבית המשפט העליון עוד לפני המצעד – "הציבור הישראלי מבין כי הוא נשלט על ידי דיקטטורים שבטוחים כי מדינת ישראל שייכת לאבא ואבא שלהם" – בוודאי מגונים.


בעת הפגנת הנגד מול בית המשפט – שהצעתם לה את הכותרת "להיות עם נורמלי בארצנו – אומרים כן למשפחה!" – הטון היה לא רק תקיף אלא לעיתים חריג ולטעמי גם לא חינוכי – בהתחשב במאות בני הישיבות שהיו במקום, ושאתם גוררים אותם שלא לטובתם ולא לטובת כולנו לרדיקליזציה.


הרב אריה דרור, ר"מ בישיבת ההסדר שדרות ומראשי תנועת "חזון", אמר בראשית דבריו כי "מי ששוכח את הטבע, מי ששוכח את הנורמליות, לא יגיע רחוק". הוא ציין: "אנחנו מלאי אומץ, מכוח הבריאוּת והנורמליוּת". אני תוהה, מה עניין שמיטה אצל הר סיני? האם ראוי לומר – מעבר לשימוש רטורי-דמגוגי בשפה שנועדה להלהיט את ההמונים (הנבערים) – שביטוי תרבותי של העדפה בענייני זוגיות ומשפחה מחייב "אומץ" אישי או ציבורי? שימוש דמגוגי דומה הוא הפניית הציבור ל"שוק מחנה יהודה", כדי "לשאול שם 'יהודים בריאים' מהי משפחה לדעתם".


נראה לי שהשימוש בביטוי "אומץ" מקדים לעיתים דברי שטנה שהדוברים עצמם מבינים שהם חוצים גבולות של שיח תרבותי. בהקשר זה, ההשתלחות הקשה ביותר הופנתה כמקובל כלפי בית המשפט העליון – שם ביטויי ה"אומץ" לכאורה הגיעו לשפל חדש. הרב דרור: "מישהו חשוך וחסר רגשות מנסה להחזיר אותנו אחורה לחוקי כנען, לחוקי מצרים, והוא עושה את זה עם משקפיים, עם חליפה ועניבה ועם פטיש של בג"ץ".


הרב צבי קוסטינר, ראש ישיבת "מדברה כעדן" במצפה רמון. בהפגנת הנגד ל"מצעד הגאווה" (צילום: עידו ירון, 6.6.2019)

החרה החזיק אחריו הרב צבי קוסטינר, ראש ישיבת "מדברה כעדן" במצפה רמון. הרב מייצג את הזרם ה"ממלכתי", מבית מדרשו של הרב צבי טאו. צר היה לשמוע את השימוש שלו בלשון נמוכה, כאשר הפנה אל בית המשפט העליון את ההאשמה ששופטיו: "מושחתים וצבועים! מושחתים וצבועים! מושחתים וצבועים!"; וכאשר האשימם ב"דיקטטורה! דיקטטורה! דיקטטורה!". הרב קרא למשרד החינוך, בהשתמשו במילים גסות, "תפסיקו להאכיל את הילדים שלנו בשטויות האלו, בזבל הזה; תזרקו את הלה"טבים מהחמ"ד [חינוך ממלכתי דתי]". הוא השתלח גם בעיתונאים חובשי כיפות המצדדים בלהט"בים, ותבע מהם: "תזרקו את הכיפה מהראש; אתם לא משלנו". מנגד, הוא הכריז – שלא ברשות ולא בסמכות – "עם ישראל כולו איתנו".


אני תוהה כיצד מתחברים הדברים עם המצע של תנועת "חזון", הגורסת: "בזכות אהבת האדם ורצונו בהתעלותו, אנו נחבר את כל מחנות ישראל לכדי אומה מגוונת ובעלת קול מוסרי ערכי עוצמתי שיחדש לעולם כולו את אופן הגשמת משוואת האחווה האנושית".


צר לי לומר שלעיתים מסתבר כי מצע או חזון כתובים במילים נאורות, נשגבות ומרוממות, אבל מאחוריהן מסתתרות מגמות אפלות וחשוכות או לפחות סמויות. אם כך הוא הדבר, ומסתבר כי רוב הדברים כתובים ב"קוד פנימי" המיועד ליודעי ח"ן ונעלמים מעיני הציבור הכללי, האמון שהציבור יכול לרכוש כלפי דבריהם של מנהיגים ממגזרים מסוימים מוגבל בהכרח. כמו כן, נדרשים ככל הנראה "מתווכים תרבותיים" כדי להעביר את הדברים נכוחה משפה אחת לאחרת; שהרי יש מי שבללו שפתם, כך שלא ישמעו עוד איש שפת רעהו.


אגב, כהערה סמנטית בעלת משמעות מהותית: גם לסדר הדברים נודעת משמעות. אני מציע שבמחצית השלטים שלכם יופיע הכיתוב "אמא ואבא = משפחה".


אני מצהיר בזאת: אתמוך בזכותכם להביע את דעתכם בכל נושא העומד על הפרק. אתנגד לכל גילוי – מכל צד – הפוגע בעקרונות היסוד העומדים ביסוד התשתית הערכית של המשטר הדמוקרטי: ערך האדם, השוויון והכבוד ההדדי.

54 צפיות