• עידן ירון

"עיר על ראש ההר", ד"ר שרה יעל הירשהורן – כנס במכון ון ליר בירושלים (22 בדצמבר 2019)

ד"ר הירשהורן, מרצה ללימודי יהדות באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבארצות הברית, הציגה את מחקרה על היהודים האמריקנים שהתיישבו ביהודה ושומרון בשנים שלאחר מלחמת 1967. היא העידה בספרה כי ביהודה ושומרון חיים כיום כ-60 אלף מהגרים יהודים אמריקנים, הנכללים בתנועת ההתיישבות – ו"מהווים כ-15 אחוזים מכלל 400 אלף המתיישבים בשטחים הכבושים". הירשהורן ציינה כי מבחינה פוליטית, רוב המתיישבים היהודים האמריקנים ביהודה ושומרון היו פעילים טרם הגירתם בחוגים ליברליים ושמאלניים בארצות הברית של שנות השישים והשבעים, ובכלל זה בתנועה לזכויות האזרח ובמאבק נגד מלחמת ווייטנאם. התמונה הכללית, לגרסתה, היא של אוכלוסייה "צעירה, אידיאליסטית, אינטליגנטית, וליברלית באופייה – ששאפה ליישם את ערכיה ואת ניסיונה במפעל ההתיישבות הישראלי".


הירשהורן ציינה כי הספר עוסק "בשוליוּת של הליברליות, בפלסטיוּת של הפרוגרסיביוּת, ובגמישוּת של השיח הימני בארצות הברית ובישראל". לטענתה, מדינת ישראל ניסתה משחר ימיה ליישב בין ערכים סותרים כמו ליברליזם מצד אחד והתגייסות למפעל אי-ליברלי מצד אחר. בניגוד לטרוריסטים בולטים – כמו ברוך גולדשטיין, יליד ארצות הברית – רוב רובם של המתיישבים היהודים אמריקנים ביהודה ושומרון העדיפו לטפח דימוי אחר: זה של אזרחים מתונים ושומרי חוק, שמהווים חלק אינטגרלי מהזרם המרכזי של החברה הישראלית.


הירשהורן העידה על עצמה כי היא מציעה "דיווח אובייקטיבי, קפדני ומלומד" של הנושא הנחקר. למיטב הבנתה, "חשוב להציג את הניואנסים של התופעה ההיסטורית הזאת, הנעדרים בנרטיב הרווח כיום". אולם, למרבה הצער, המפעל התיאורטי שנטלה על עצמה ושנועד ליישב בין ליברליזם לבין התיישבות ביהודה ושומרון נועד מראש לכישלון חרוץ.


מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון אינו מתיישב בשום דרך או צורה עם ערכים דמוקרטיים ליברליים. זאת ועוד, חלק הארי מן המתיישבים ביהודה ושומרון מבינים זאת היטב, ואינם תומכים כלל בערכים מערביים, בשלטון דמוקרטי מודרני או במסורת ליברלית המעוגנת בערכים אוניברסליים – כמו, בראש ובראשונה, "שוויון". הם מבינים היטב, ומעידים על כך כאלף עדים, כי הערכים האלה עומדים בניגוד חריף לעמדה הדתית-הלאומית הפרטיקולריסטית שאותה הם מייצגים ובשמה הם פועלים.


ההסבר של הירשהורן כי היהודים האמריקנים שאפו לקחת חלק ברעיון החלוצי, שהם החמיצו את הגשמתו בשל שהותם בארצות הברית של אמריקה, גם הוא דחוק למדיי. הקמת המדינה לאחר השואה אינה דומה למפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון לאחר 1967. מדובר בשטח כבוש שהשליטה בו אינה מוכרת כמעט על ידי שום אומה או ארגון בינלאומי – למעט אולי "מיקרו‑נזיה" – כאלפיים "איים קטנים" – הפזורים באוקיינוס השקט (שהייתה אחת המדינות היחידות בעולם שגיבו את עמדתה של ישראל וסירבו להכיר במדינה פלסטינית במסגרת הדיון באומות המאוחדות ב-2011).


הירשהורן אמרה בכנס כי הטענות שהופנו אליה משמאל נובעות "מחוסר רצון של ליברלים לקבל ניסיון להומניזציה של המתנחלים". לדבריה, "הם לא רוצים לראות תמונה מגוונת יותר". לא מניה ולא מקצתיה. הבעיה אינה של שאיפה לדה-הומניזציה של המתנחלים, אלא של שלילת הלגיטימיות של מפעל ההתנחלות מיסודו. הבעיה הזאת אינה יכולה להיפתר מתוך הצגת נתונים אמפיריים; היא שנויה במחלוקת ערכית עמוקה.


העמדה של המתיישבים היהודים האמריקנים אינה יכולה להיות מובנת בשום צורה מתוך נקודת מוצא ליברלית, פרוגרסיבית, או תומכת בכבוד האדם ובחירותו. למעשה, המאבק החריף ביותר המתנהל היום על ידי הימין הדתי-הלאומי מתמקד בנקודה הזאת בדיוק – במה שמכונה "המהפכה החוקתית" של השופט ברק וחבר מרעיו. גם ההתנגדות למלחמת ווייטנאם כמוה כקנה רצוץ בהקשר הזה, כאשר המלחמה מתרחשת בבית ממש, מדי יום ביומו, והיא מוחשית וגלויה לעין יותר מכול ביהודה ושומרון.


"החור השחור" של הדתיוּת-הלאומיוּת המבוצרת ביהודה ושומרון בולע-כול. שום אור אינו יכול להיחלץ ממנו. להווי ידוע כי חור שחור נוצר כתוצאה מ"קריסה כבידתית", כמוה חזינו – במקום החיזיון של אור הגאולה הזורח שהבטיחו לנו חסידי הרב קוק וחובשי הספסלים של "מרכז" – אחרי מלחמת ששת הימים. למרות שהחור השחור הבראשיתי שנפער במציאות שלנו אינו מקרין דבר, "אופק האירועים" שיצר משפיע על מהלך חיינו עד עצם היום הזה – עת חג האורים (בגרסתו היוונית: φῶτα, כלומר "אור"), המסמל חירות ונאורות – ואף עשוי להשפיע עמוקות על עתידנו כאומה וכמדינה.



אנו יודעים כיום כי חלקיקים הנמצאים מחוץ לאזור "החור השחור" יכולים ליפול פנימה ולחצות את "אופק האירועים". עם החציה הזאת, לדאבון לב הם לעולם לא יוכלו לצאת אל מחוצה לחור, ויסיימו ככל הנראה את דרכם במרכזו הסינגולרי שבו המרחב והזמן מתעקמים ואף נעצרים לעד. יש לקוות – תקווה הנוגדת אולי את כוחות הטבע, אבל עשויה להתגשם בדרך נס – כי המרחב‑הזמן ב"אופק האירועים" המזוהה עם החור השחור שלנו לא יימתח לאינסוף, וכי האור בו לא יוסח לאדום מעתה ועד עולם. "מהירות המילוט" שלנו מהמלכוד הזה, והתרחקותנו ממרכז "הגרם השמיימי" המדובר, תכריע את גורלה של המדינה היהודית-הדמוקרטית שבה אנו חיים.


חג אורים שמח, ושנדע לצאת מחושך לאור גדול. כדברי רבי נתן מברסלב: "מלא רחמים, רחם עליי וקבל תחנוניי. חמול עליי והיה בעזרי לבל אחליף חס ושלום אור בחושך. הוציאני מאפלה לאורה, מחושך לאור גדול".

66 צפיות
88x31.png

הזכויות לאתר עידן ירון ולכל התכנים המופיעים בו שמורות בכפוף לרישיון 

Creative Commons ייחוס-ללא שימושים מסחריים 4.0