• עידן ירון

סיור לחברון עם "שלום עכשיו", 13 בספטמבר 2019

תנועת "שלום עכשיו" החלה במרס 1978, במה שנודע לימים בציבור כ"מכתב הקצינים". היה זה מכתב גלוי שנשלח לראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, בחתימתם של 348 אזרחים ששירותו במילואים כחיילים ומפקדים, ובו קריאה לראש הממשלה שיחתור לשלום עם מצרים ושיעדיף את השלום על פני ארץ-ישראל השלמה. במכתב לראש הממשלה צוין בין השאר: "ממשלה שתעדיף הקמת יישובים מעבֵר לקו הירוק על חיסול הסכסוך ההיסטורי והשכּנת מערכת יחסים נורמלית באזורנו, תעורר אצלנו סימני שאלה לגבי צדקת דרכנו. מדיניות ממשלה שתגרום להמשך השליטה על מיליון ערבים עלולה לפגוע באופייה היהודי-הדמוקרטי של המדינה, ותקשה עלינו להזדהות עם דרכה של מדינת ישראל [...]. אנו קוראים לך לבחור בדרך השלום, ולחזק בכך את אמונתנו בצדקת דרכנו".


באפריל אותה שנה אורגנה ההפגנה הראשונה של החותמים ותומכיהם בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. בעקבות כרזה שהייתה תלויה על הבמה ובה נכתב "שלום עכשיו", הוקמה התנועה בעלת אותו השם.

הסיור הודרך על ידי ראש צוות מעקב התנחלויות בתנועת "שלום עכשיו", חגית עופרן. עופרן, דתייה ברקעה, היא הנכדה של פרופ' ישעיהו ליבוביץ.



לדברי עופרן, התנועה מנסה להשמיע קול של התנגדות בכיבוש ותמיכה בשתי מדינות לשני עמים. אחד המפתחות לשינוי הוא דעת הקהל. לשם כך פועל בתנועה – מתחילת שנות התשעים של המאה העשרים – "פרויקט מעקב התנחלויות". הפרויקט הוקם מתוך הבנה שהמשך הבנייה בהתנחלויות מהווה מכשול מרכזי לפתרון מדיני. צוות הפרויקט – בהשתתפותם של חגית עופרן ושבתי בנדט – מתעד ומנתח הרחבה של התנחלויות, הקמת מאחזים בלתי-חוקיים, הפקעת אדמות וחריגות מתקציבים. הצוות חושף את הנתונים באמצעות מחקרים, מפות ודוחות. "שלום עכשיו" פועלת כדי לעצור את הרחבת מפעל ההתנחלויות, וכדי למנוע בנייה בלתי חוקית, באמצעות חשיפת המידע, והפעלת כלים תקשורתיים ומשפטיים.


בדרך לעיר האבות, עופרן סוקרת את ההיסטוריה של העיר – מימי התנ"ך ועד לימינו אלה. היא מתעכבת על "מאורעות תרפ"ט" – סדרה של פרעות אלימוֹת ומעשי טרור מצד ערביי ארץ-ישראל נגד היישוב היהודי, שאירעו באוגוסט 1929 ובמהלכם נרצחו 133 יהודית ומאות נפצעו. בחברון נערך במהלך הפרעות טבח שבמהלכו נרצחו באכזריות 67 יהודים. עופרן מעירה – הערה שבעבר עוררה התנגדות רבה, כולל התייחסות של בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו – כי "סיפור הטבח בחברון הוא גם סיפור לא מעט פלסטינים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים. אלה אפילו זכו להכרה רשמית ממדינת ישראל" [ראו הספר "מצילי 1929: סיפור ההצלה של יהודים ופלסטינים בחברון ובירושלים", בעריכת יאיר אורון].


לדעת עופרן, ההתנגדות לחשיפת מקרי ההצלה של יהודים על ידי פלסטינים נובעת מהצורך היהודי בהצטדקות למול הפעלת אמצעים מרחיקי לכת ופוגעניים באוכלוסייה הפלסטינית. הצדקות אלו כוללות טענות ביטחוניות, הפנייה לזיקה ההיסטורית, וגם עמידה על כך ש"אנחנו טובים והם רעים".


היהודים שהתיישבו בעיר חברון כינו עצמם "מתנחלים", להבדיל מ"מתיישבים", והמילה נכנסה מאז ללקסיקון הישראלי. אנו מתרשמים מההשתלטות של המתנחלים על נכסים ברחבי העיר, ומהצרת רגלם של הפלסטינים בה.


בשוק הסיטונאי מתייצב כנגדנו "המתנחל המתסיס" עופר אוחנה, ומצלם את משתתפי הסיור כאשר הטלפון הנייד שלו מושט לעבֵר פרצופם. זהו אותו עופר אוחנה, נהג האמבולנס של מד"א, שצעק באירוע של אלאור אזריה: "המחבל עוד חי הכלב הזה, שלא יקום עלינו [...]. הוא חי, בואנה שמישהו יעשה משהו".


עופרן סיכמה את הסיור באומרה: "הפתרון הטוב ביותר לסכסוך הוא זה של 'שתי מדינות לשני עמים'. חברון צריכה להיות עיר פלסטינית, שצה"ל אינו נוכח בה. מדינה יהודית ודמוקרטית אינה יכולה להיות מדינת אפרטהייד. אנו סבורים כי המכשול הגדול ביותר לשלום הוא מפעל ההתנחלויות, המקשה על רצף טריטוריאלי במסגרת מדינה פלסטינית עתידית, ויוצר רצף כזה בין ישראל הריבונית לבין הגדה המערבית. גם כיום אפשר להגיע להסדר מבלי לפנות התנחלויות ומתנחלים רבים".


בסיור השתתפה מנכ"לית "שלום עכשיו", שקד מורג, לשעבר ממלאת מקום מזכ"ל מרצ. בסיום הסיור, בדרך חזרה לירושלים ולתל אביב, שקד אמרה: "תמיד ביציאה מחברון יש איזה שוֹק, כאילו הייתה זאת הזיה; אבל זאת המציאות היומיומית של 200 אלף פלסטינים, 800 מתנחלים ואלפים רבים של חיילים ששירתו בעיר במשך השנים. ההתנחלות היא לא כל כך חוקית-משפטית, אבל בסופו של דבר זהו בעיקר עניין פוליטי. עדיין קיימים כנראה בלמים להתרחבות מפעל ההתנחלות, אבל המתנחלים מקיימים קמפיין בלתי פוסק לקידומו. עלינו לפעול כדי לשנות מצב זה".



בסיור השתתפה גם חברת הכנסת לשעבר (2003-1992) מטעם מרצ ענת מאור. היא ציינה כי פרויקט מעקב התנחלויות היא פעילוּת חשובה, למרות שאנו עדים לגידול מתמיד במספר ההתנחלויות והמתנחלים. היא פנתה בקריאה ל"שלום עכשיו" להיות ראש חץ שישפיע על המדיניות של כל ממשלה עתידית, בעיקר אם זאת תהיה ממשלת אחדות לאומית. שלום עכשיו צריכה לקרוא ל"יוזמה מדינית עכשיו".

27 צפיות
88x31.png

הזכויות לאתר עידן ירון ולכל התכנים המופיעים בו שמורות בכפוף לרישיון 

Creative Commons ייחוס-ללא שימושים מסחריים 4.0