• עידן ירון

"אם תרצו" – היקף תופעת "האינטליגנציה הפוסט-מודרנית" או ה"אנטי ציונית" בישראל

עודכן ב: 4 אוג 2019

גדי טאוב קבע בספרו המרד השפוך (1997), כי "המחשבה הפוסט-מודרנית פושה בחלק גדול מהאינטליגנציה הישראלית". באתר תנועת "אם תרצו" מופיעה מובאה מדבריו: "הרי כל מדעי הרוח והחברה שלנו מעוטרים בחברי סגל בעלי אידיאולוגיה אנטי-ציונית".


הרב צבי ישראל טאו – שהשתמש בספרו של טאוב כדי לקדם את האג'נדה שלו ושל הקו של "הר המור" – ציין במכתב שהוציא ביולי 2019 כי "הפוסט-מודרניות מאמצת שיטות פסיכולוגיות ידועות וטריקים של הסבת דעת הקהל בתחבולות כגון הכלמה (שיימינג), נוֹ-ספיק, סתימת פיות, ועוד". מסתבר שלא רק השמאל הפוליטי, אלא גם הימין, משתמש בשיטות פסיכולוגיות דומות. תנועת "אם תרצו" יצאה למסע למיגור התרבות הפוסט-מודרנית באוניברסיטאות. מפרסומיה אפשר להתרשם באשר להיקפה של תופעה זאת, ובאשר לאתרים שבהם היא "פושה".


במסגרת "היוזמה למען החופש האקדמי בישראל", העלתה התנועה אתר שבו מופיעה רשימה של מרצים המביאים להבנתה ל"פוליטיזציה של האקדמיה". לדברי התנועה, "כל איש סגל המופיע באתר לקח חלק באחת או יותר מהפעולות הבאות: תמיכה (ישירה או עקיפה) בתנועת BDS – קרי, קריאה לחרם, סנקציות, תמיכה באי צריכה או רכישה של מוצרים ישראלים או מוסדות ישראליים; תמיכה בחרם על כל מוסד אקדמי ישראלי; תמיכה בלחץ בינלאומי על ישראל; השתתפות בהפגנה אנטי-ישראלית; תמיכה בהשתמטות ואי גיוס לצה"ל ושירות לאומי; השתתפות בהפגנות פוליטיות בתוך שטח הקמפוס; אירועים השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; מתן במה או תמיכה במחבלים מורשעים, ארגוני טרור, או מדינות אויב; ביזוי סמלי המדינה; קריאה להעמדה לדין של חיילי צה"ל בערכאות בינלאומיות; פגיעה בחיילי צה"ל; חברות פעילה בארגוני דה-לגיטימציה; השתתפות ותמיכה באירועים של ארגוני דה-לגיטימציה בקמפוס או מחוץ לקמפוס; האשמת ישראל וחיילי צה"ל בטבח באוכלוסייה ובביצוע פשעי מלחמה".


בסופו של דבר, הרשימה המופיעה באתר כוללת 80 מרצים. שיוך אקדמי לפי שכיחויות: תל אביב, ירושלים, חיפה, בן-גוריון. אלה המופיעים ברשימה מוגדרים על ידי התנועה כ"מיעוט אליטיסטי נאור בעיני עצמו". התנועה מכירה בטעויות אפשריות, וקוראת לציבור לתקנן: "אנו מזמינים את הציבור הרחב לקחת חלק במיזם ולשלוח לנו באופן שוטף מידע כדי לעדכן את המופיע באתר. אנשים הנמצאים ברשימה זו ומאמינים כי שמם צריך להיות מוסר מן האתר, מוזמנים להיות איתנו בקשר". ואכן, טעויות לא מעטות כאלו צוינו על ידי גורמים שונים (ראו הוויכוח סביב המקרה של ד"ר ניקול הוכנר, ראש התוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית בירושלים).


בהתאם ל"הצעת תקציב לשנת הכספים 2019 – השכלה גבוהה", הסגל האקדמי בתקצוב הרגיל באוניברסיטאות כולל 9,000 חברים (מתוכם 5,000 משתייכים לסגל הבכיר). מסתבר אם כן כי אחרי חודשים של מאמץ קדחתני, נכללו ברשימה של המרצים הרדיקלים באוניברסיטאות בישראל פחות מאחוז אחד מכלל הסגל האקדמי. מדובר אם כן לכל היותר בחברי סגל בודדים, ואולי גם "כיסים" מסוימים שבהם מצויה שכיחות גבוה יותר יחסים שלהם.


מקרה בולט לכאורה ל"כיס" כזה הוא "המחלקה לפוליטיקה וממשל" באוניברסיטת בן‑גוריון, שבה קיימת לטענת התנועה "הטיה אנטי-ציונית" מובהקת. הדבר מתבטא לטענתה הן בהרכב הסגל והן בתוכניות הלימודים. התנועה טוענת כי רפיסות רשויות האוניברסיטה הביאה "להשתלטות דיקטטורה אקדמית על החופש האקדמי, ולצמצום ניכר של הפלורליזם המחשבתי" (אתר ynet, 17.8.2010). לאחר שנים אחדות, הוציאה התנועה רשימה של "אקדמאים ישראלים בשירות ה-BDS – מקרה בוחן: אוניברסיטת בן-גוריון", שבה מופיעים עשרים מרצים (אתר חדשות 12, 4.7.2017).


על מה אם כן קמה הצעקה?

46 צפיות
88x31.png

הזכויות לאתר עידן ירון ולכל התכנים המופיעים בו שמורות בכפוף לרישיון 

Creative Commons ייחוס-ללא שימושים מסחריים 4.0