• עידן ירון

האם הרב צבי יהודה הכהן קוק התכוונן ל"שפיכות דמים" של ממש ב"מלחמה על יהודה ושומרון"?

הרב צבי ישראל טאו, תלמידו המובהק של הרב צבי יהודה הכהן קוק (הרצי"ה), התייחס לדברי רבו שאמר בשנת תשל"ד כי "אנו מחויבים במסירות נפש, כשמגיע מצב של כפייה אם תהיה מצד גויים, או חלילה מצד יהודים, בגלל שיבושי פוליטיקה ושיבושי דעות – כולנו מחויבים ליהרג ולא לעבור! על יהודה ושומרון, על רמת הגולן – זה לא ילך בלי מלחמה! מישהו שאל אותי אם ברצוני לעשות 'מלחמת אחים', אני לא אכנס לטרמינולוגיה ולא אקרא שמות איך ייקרא דבר זה, אבל זו עובדה: זה לא ילך, זה לא יעבור בלי מלחמה! על גופותינו ועל איברינו! כולנו!".


לשם הבהרת הדברים, הרב טאו פותח בסדרת שאלות: "וכי הייתה כוונה להרוג את מישהו? הרי יחידות הצבא שנשלחו על ידי הממשלה שמרו על כולם מכל משמר שלא תינזק שערה משערות ראשם? בכל ניסיון של התנחלות, כשבאו לפנות את המתנחלים, היו הבנות קמות והולכות, מחמת צניעות – הזהו 'ייהרג ובל יעבור'? האם ראינו פעם שסחבו את הרב צבי יהודה על הגב מפני שסירב להתפנות?".


לאחר סדרת שאלות זאת הרב טאו הסביר: "דברי הרב צבי יהודה 'ייהרג ואל יעבור' מוסבים היו על מצוות עשה הציבורית והלאומית של יישוב ארץ-ישראל. כאשר מישהו, מבחוץ או מבפנים, נגד העוז הלאומי, נגד התודעה הלאומית, על זה יש לציבור חיוב הלכתי גמור של מסירות נפש, ליהרג ולא לעבור, ועל זה תהיה מלחמה, גם בתוכנו".


הרב טאו פסק: "זה היה כיוון מהלך דבריו. ההוכחה הברורה לזה היא במה שהדברים נאמרו לראשונה כנגד הכוונה לוותר על השלטון בגוש עציון ובכל זאת לאפשר את ישיבתנו שם. כלומר, על אף שנוכל לקיים את מצוות יישוב ארץ-ישראל הפרטית, כנגד שלילת אפשרות קיום המצווה הכללית – תהיה מלחמה".


הרב טאו לא הסתפק בכך. הוא המשיך וציין כי "לכשנדקדק בכרוזיו ובמכתביו נמצא שזאת הייתה כוונתו ב'יהרג ואל יעבור'. במכתב משנת תשל"ה כתב: 'הנני מחויב וחזור ולהזכיר כי על שלטוננו המוחלט במלוא מרחב ארץ חיינו ביהודה ושומרון תהיה בהחלט מלחמה בתוכנו. הננו מחויבים מן התורה במסירות נפש ממש נגד כל כפייה מצד מישהו [...] על מצוות כיבושנו את ארצנו ושלטוננו עליה [...]. נקווה שלא נצטרך להגיע אל מלחמת עם ישראל בממשלתו הכושלת'. ובמכתב אחר: 'כל הוויתורים הטריטוריאליים הם דברים בטלים ומבוטלים, לא יקומו ולא יהיו. על יהודה ושומרון תהיה גם מלחמה פנימית. וכאשר העם כולו יתקומם בזה נגד הממשלה הזאת כמובן שהנני עם העם כולו, ועם תקומת דבר ד' אלוקי ישראל וניצחונו על עמו ונחלתו, ולא עם הממשלה בכישלונה. הממשלה בשביל העם, ולא העם בשביל הממשלה'".


הרב טאו סיכם כי מדובר אם כן על "מלחמת העם כולו, שבתודעתו הלאומית הבריאה והאיתנה חפץ להידבק בכל מרחבי ארצו, כנגד הממשלה החפצה, בכישלונה ובחולשתה, לכוף את העם נגד רצונו. במצב כזה העמיד הרב צבי יהודה את עצמו במרכז המאבק, לעורר את הרוב הדומם, לעודד את התודעה הלאומית שכוסתה במעטה של חולשה".


אולם כאן אמר הרב דברים ברורים ונחרצים: "חלילה לטעות בדברים! אין הכוונה בשום אופן למלחמה ממש, למלחמה עם נשק, שהרי במשטר דמוקרטי אין כלל אפשרות למלחמה בין העם לבין ממשלתו, מפני שברגע שבו העם אינו חפץ בממשלה מייד הוא יכול להפילה בדרכים חוקיות ומקובלות. כל כוונתו לא הייתה אלא לאיים, להבליט את האבסורד שבדברים על מנת שייפקחו העיניים לראות את הגיחוך שבממשלה כזו המונעת בכפייה את יישוב ארץ-ישראל [...]. זוהי ה'מלחמה' שננהל, מלחמת דעות, מלחמה על נפשו ורוחו של העם הבריא כנגד כל כפייה להעבירו על דעתו".


הרב זלמן ברוך מלמד – המזוהה עם הרב אברהם שפירא, ולאו דווקא עם הגישה ה"ממלכתית" יותר שמסומנת על ידי הרב טאו, ולפיכך גם צידד במפורש בסירוב פקודה בתקופת ה"התנתקות" – הבהיר גם הוא למה כיוון הרב באמירתו: "על יהודה ושומרון תהיה מלחמה".


הרב מלמד שאל: "לאיזו מלחמה התכוון הרב [כשאמר את הדברים]. האם הוא התכוון למלחמת אחים [...]?". לדבריו, "הרב דיבר במישור העקרוני, הרעיוני והאידיאי". להערכתו, "הרצי"ה לא התכוון לומר שעל יהודה ושומרון תהיה מלחמה של ממש בתוכנו שיש בה שפיכות דמים חס וחלילה". עם זאת, "הוא כן התכוון שאסור בשום פנים ואופן לסייע לנסיגה וליטול בה חלק, וכל פקודה לסגת או לפנות יישובים היא פקודה בלתי חוקית בעליל, בהיותה מנוגדת לתורה, למוסר ולצדק, ואסור לקיים אותה וצריך להיאבק בכל הדרכים הציבוריות הקיימות – עד להכרזת מרי אזרחי לא‑אלים".


* הכתבה מבוססת על: הרב צבי ישראל טאו, סולו המסילה. ירושלים: קרן חוסר ישועות, 2005; הרב זלמן ברוך מלמד, לנתיבות רבנו: מדרכיו והנהגותיו של רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל". בית אל: קריית הישיבה בית אל, 2012.

0 צפיות
88x31.png

הזכויות לאתר עידן ירון ולכל התכנים המופיעים בו שמורות בכפוף לרישיון 

Creative Commons ייחוס-ללא שימושים מסחריים 4.0