88x31.png

הזכויות לאתר עידן ירון ולכל התכנים המופיעים בו שמורות בכפוף לרישיון 

Creative Commons ייחוס-ללא שימושים מסחריים 4.0

  • עידן ירון

מבצעים-משדלים-מסייעים

עודכן ב: 22 מאי 2019

מתוך: "מחתרת בת עין"

לפרק הקודם | לראשי הפרקים | לפרק הבא


ביצוע בצוותא

במקרה של "מחתרת בת עין", מדובר על שלושה "מבצעים בצוותא", מבלי שיוגשו כתבי אישום כלפי משדלים או מסייעים. שאלת "הביצוע בצוותא" עלתה בעיקר ביחס לעופר גמליאל, שלא נכח במקום האירוע בפועל, ואף טען כי הביע חרטה ברורה לפני המעשה.


מעניין לציין כי במקרה של "סיירת הנקמה", נקבע על ידי הנשיא אהרן ברק – באופן המתאים להפליא למקרה שלנו – כי טל "עלה על עגלת הביצוע והניע אותה עד להגשמת מטרתה, בלא שנעשה על ידיו דבר לעצירת העגלה. בנסיבות אלו יש לראות בו מבצע בצוותא. אין הוא משדל בלבד, שהרי לא הסתפק אך בשידול, אלא בנוסף לכך עשה פעולות לביצוע כמבצע בצוותא. אין הוא מסייע בלבד, שכן הוא איש "פנים", וראש החבורה. לכן, בנסיבות העניין יש לראות בו מבצע בצוותא.[1]


כאשר שלומי וירדן הגיעו אל עופר בליל הפיגוע כדי שיצטרף לנסיעה המשותפת, הוא "הפתיע אותם בכך שאמר להם שהרב שלו אסר עליו לחלוטין להשתתף בהתארגנות. עם זאת, הוא ניאות להדריך אותם כיצד להגיע למחסן שבו הוטמנו חומרי החבלה, נתן להם מפתח למחסן, וכן הסביר להם בעזרת שרטוטים את אופן הפעלת המטען, ובכלל זה את כיוון השעון ואת החיבורים לנפץ, לפתיל הרועם, לשעון ולמקור המתח. להסברים אלה של עופר הייתה, כך קבע בית המשפט המחוזי, תרומה משמעותית להשלמת העבירה ובנסיבות אלו [עופר] אינו זכאי לפטור עקב חרטה". בית המשפט ראה בו "מבצע בצוותא" של עבירת הניסיון לרצח ולא מסייע בלבד, "שכן ביצע פעולות שונות שיצאו מגדר 'הכנה' בלבד והגיעו לכדי ניסיון לביצוע העבירה". בניסוחו של בית המשפט, "עצם העובדה שלא נכח בזירה בליל האירוע אינה מוציאה אותו ממעגל המבצעים בצוותא".[2]


משדלים – סמכות רבנית

אחד הנושאים שהעסיק את החוקרים הוא האם היו לעבירה משדלים – מצבעים אינטלקטואלים – כלשהם שנטעו בלב המבצעים העיקריים את המחשבה הפלילית לביצוע העבירה, עוד לפני גיבושה. בעניין זה, החשד הוסב בעיקר לסמכויות רוחניות או רבניות. שפרינצק הבהיר כי אלימות אינה צומחת רק מלמטה, אלא במידה רבה גם מלמעלה;[3] אולם, לא כך בהכרח במקרה שלנו: השפעתם של רבנים הייתה ככל הנראה שולית.


מוטי קרפל: צריך להבין שביישוב של בעלי תשובה, אין לחברים רבנים. כל המסורת הזאת של "שאלת רב" אינה מוכּרת להם. כאשר אמרו לי – כדובר היישוב באותו זמן – ש"זה לא יכול להיות שהם עשו את זה בלי שרב נתן להם אישור", השבתי: "בדיוק ההפך. הם עשו את זה בגלל שלא ביקשו אישור של רב".[4]


הרב ישראל רוזן קושר בין "מעשה שכם" לבין פעילות "תג מחיר", ומזים את עניין אחריות הרבנים: "מכּיר אני היטב את סיפור קנאות הפיגוע של שמעון ולוי בשכם, אך בנדוננו אני מזדהה לחלוטין עם גערתו הנוקבת של יעקב אבינו-אביהם: 'עכרתם אותי להבאישני ביושבי הארץ [...]. ואני מתי מספר, ונאספו עלי והיכוני ונשמדתי אני וביתי' (בראשית ל"ד, ל'). גערת יעקב איננה רק אי שביעות רצון [...] אלא היא הופכת לקללה של ממש – 'ארור אפם' – המלווה בענישת הגליה, פירוד והרחקה זה מזה – 'אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל' (בראשית מ"ט, ז'). הקנאים – פיזור נאה להם ולעולם. עוד זאת ידעתי כי אנשי הקנאות המתפרצת אינם שומעים תוכחות מוסר, אינם מצייתים לרבנים, ובוודאי שאינם שוקלים את תועלת מעשיהם באמַת מידה של 'רווח כנגד הפסד'. הם פועלים 'מתוך הבטן' או מתוך מיסטיקה משיחית ו'שיישרף העולם'! את ההוכחה עד כמה גדול הנזק במעשים פרטיזניים כאלה סיפק לנו קנאי נשכח במקצת, שהיה אדם בעל רקורד נאצל ולא 'נער גבעות' אלמוני – הלא הוא ד"ר ברוך גולדשטיין מקריית ארבע, אשר הרג עשרות פלסטינים במערת המכפלה בפורים תשנ"ד (1994), וגרם נזק עצום 'להבאישנו' במתן חרב מתהפכת נגדנו בידי אויבינו המוסלמים ואומות העולם. קנאות אווילית, הזויה ורצחנית זו תרמה להמאסת חזון ההתנחלות בקרב שדרות נרחבות בעם, וכך בדיוק מתרחש לנגד עינינו הצופות ב'תג מחיר' במנוד ראש ובדמע של רחמים: חבל על עלומיכם שיסתאבו בכלא לריק, וחבל על טינוף צדקת הדרך. לפיכך הטענות המושמעות מעל כל במה 'איפה הרבנים שירסנו אותם', 'איפה הרבנים שיוציאו להם כרטיס צהוב' – אלה טענות סרק-סרק באין שומע. יתר על כן [...], הם לא יירתעו גם מלהפנות להם עורף. מכל מקום, ולו רק להזים טענת אי המחאה, הריני מוחה בזאת מחאה רבתי ללא סייג [...]. הזכרנו את שמעון ולוי, קנאי שכם, כמעוררי השראה לקנאות 'תג מחיר'. כאן המקום לומר כמה משפטים רלוונטיים 'מן המקורות' על אודות היחס לקנאות [...]: קנאות מוגדרת בספונטניוּת, ולעיתים היא נסלחת לפי הנסיבות. הקנאות לעולם היא יחידאית, וכול התארגנות ו'נטילת עצה זה מזה' אינה קנאות אלא בריונות" (אתר ערוץ 7, 15.5.2014).


שלומי דביר-זליגר: כאשר שלומי נשאל בעניין הסמכות הרבנית במהלך חקירת שב"כ, הוא השיב כי "לא נזקק לכך, ואין לו כל רב בעניין".[5] הוא הסביר כי "בנושאים של אישות והלכות שבת הוא מתייעץ עם הרב של בת עין, הרב דניאל כהן. לשאלה האם קיים רב המשמש כסמכות בענייני השעה ציין [שלומי] כי מאחר והוא תלמיד לשעבר בקרב יוסף, הוא מכּיר ברב גינזבורג, [אבל] בפעם האחרונה שפגש ושוחח עם הרב היה לפני חמשה חודשים, בחגיגת ברית מילה בבת עין".[6] בחקירה הנגדית של שלומי בבית המשפט התקיימו חילופי הדברים הבאים: "ש': לך יש רב? – ת': לא".[7]


עופר גמליאל: שלומי סיפר כי "עופר גמליאל התייעץ עם הרב עטרי".[8] אלה חילופי הדברים שהתקיימו בין חוקר השב"כ לבין שלומי בעניין פנייתו של עופר לרב: "ש': מתי הוא שאל את הרב? – ת': בשבוע האחרון, לא יודע... – ש': ואיך זאת אומרת מה הוא הציג לו, מה לעשות פיגוע, להציע לו נקמה, האם מותר? – ת': אני אומר לך, הוא הציג את זה ככה כמו שאני אומר לך – ש': [כלומר?] – ת': מה דעת הרב על... כיווּן של לנקום ולפגוע בערבים בחזרה – ש': על פגיעה בערבים? – ת': [מהנהן] – ש': כנקמה? – ת': כנקמה, אז הוא, עכשיו הרב לא שלל את זה לכל החיים שזה לא מוסרי או משהו כזה. הוא אמר מבחינת לא יהיה לזה עזרה מהשמיים. הוא אמר אני אומר לך מה הוא אמר ש'השעה משחקת לגויים'. הוא אמר שזה לא יצליח. הוא לא אמר שניתפס. הוא לא אמר כלום. הוא אמר שלא נעשה את זה, כי השעה משחקת להם. זהו ציטוט של ה... – ש': אתה אומר, הוא שלל את זה... שעה של הגויים? – ת': שמשחקת... לטובתם משהו כזה, מבחינה רוחנית לא לפי החדשות – ש': כן? – ת': מעין תחושה כזו ככה הוא מרגיש... הכוחות של הרע יותר גוברים".[9]


בחקירת שב"כ, "[עופר] נשאל האם שוחח עם הרב עטרי באותו לילה שבו יצאו ירדן ושלומי להניח את המטען [...]. לדבריו לא שוחח עם הרב באותו הלילה. יחד עם זאת, ציין כי הקשר בינו לבין הרב הדוק מאוד, ושיחות ביניהם בשעות אלו אינן דבר חריג". עופר סיפר כי "ביום שני בצהריים [לאחר האירוע] התקשר לרב עטרי וסיפר לו על אודות מעצרם של [שלומי וירדן], וכי הוא עצמו לא יגיע לסעודת ל"ג בעומר המתוכננת באותו ערב".[10]


בשיחה שהוקלטה בחשאי בין עופר לירדן, עופר אמר: "אתה יודע איזה קטע נהיה לי עם הקטע של הרב. זה בכלל נהיה קטע, כי אני הרב". וכן: "אבל חוץ מזה מה אני עשיתי? אני תליתי את זה ברב, כשהרב לא יודע כלום [...]. זה כמו הקטע שאמרתי להם על הקטע שמדברים על התארגנות והתארגנות, והתארגנות והם מחפשים כאילו איפה הרבנים בסיפור הזה. יענו, אמרתי להם: תשמעו, בתפריט שכתוב אצלכם יש איזה סמכות רבנים, שכמו מאצילה על האנשים והם פועלים לפי איזה סמכות רבנית [...]. הם נורא עסוקים בקטע הזה של סמכות רבנית [...]. לקח להם זמן, זמן לתפוס את זה שזה בכלל, שאין, שאי אפשר להוציא, אין הלכות כאלו". ירדן סיכם: "כן, אבל הם הבינו שזה לא קשור לרבנים, וזה היה חשוב".[11]


ירדן ציין בחקירתו כי "שלומי אמר שהוא שמע הרבה על הרב הזה". שלומי עצמו אמר בחקירה הנגדית: "הרב עטרי זה רב עם משמעות מאוד נכבדה בעולם החוזרים בתשובה. שמעתי עליו מחברים בבת עין כולל מעופר, בתור רב שבהחלט אי אפשר לזלזל בו – ש': עופר עושה ביומיום כל מה שהרב אומר לו. נכון? – ת': נכון".[12]


עופר סיפר בחקירות שב"כ כי נהג לנסוע בכל יום רביעי בערב לשיעור של הרב עטרי.[13] הוא אמר כי למרות שלא שוחח עם הרב באותו לילה, "הקשר בינו לבין הרב הדוק מאוד, ושיחות ביניהם [בשעות לילה] אינם דבר חריג". עופר הכחיש כי "פנה אל הרב עטרי או רב אחר בנושא הפיגוע. ציין כי שמע אחרים במהלך שיעורים בפנייתם לרב לקבל חוות דעת בנושא ביצוע נקמה באופן כללי".[14] כאשר עופר נשאל בחקירה הנגדית בבית המשפט: "הלכת לרב?", הוא השיב: "כן". בהמשך: "ש': סיפור הרב עטרי, היה או לא היה? – ת': מה זאת אומרת? – ש': אתה סיפרת כאן היום שאתה אמרת להם שהרב עטרי אמר לך לרדת מזה. אכן אתה דיברת עם הרב עטרי והוא אמר לך לרדת מזה? – ת': לא – ש': לא הייתה שיחה בינך לבין הרב עטרי, שיקרת להם? – ת': כן – ש': זה שאתה חזרת בך, לא היה כתוצאה מיוזמה של הרב עטרי? – ת': לא – ש': הרב עטרי לא ידע על הסיפור הזה שום דבר? – ת': נכון".[15]


אחיו של עופר, אביהו, השיב לשאלה ההיפותטית – "אם כך מדוע אותו רב עטרי לא נחקר במשטרה או בשב"כ, ממנו היה ניתן ללמוד על כוונות החוליה ועל הכוונות האמיתיות של עופר?" – בדברים הבאים: "זוהי חידה בלתי פתורה, זוהי חידת בת עין, תקרא לזה 'מדוע אותו רב לא נחקר?'. זה היה יכול לשפוך אור על כל הנעשה מאחורי הקלעים. הוא יודע בדיוק עד כמה עופר היה נחוש לא לצאת ולבצע את הפיגוע, הוא יודע מה עבר על עופר בכל השלבים, הוא סביר להניח יודע מה קרה שם ולמה בכל זאת אופר לא יצא ונתן לשניים האחרים לעשות את המלאכה, בידיעה כי הם לא יצליחו להפעיל את המטען כיוון שאין להם כל ניסיון בתחום. הם בקושי עשו צבא, השניים האלה. לדעתי לרב יש כמה תשובות. שמו עלה בחקירות שב"כ. הם ידעו עליו". אביהו המשיך וציין פרט מעניין: "לפני יותר משנה אבא שלי הגיע לביתו של הרב. הוא ראה שם את הספר 'שב"כ בין הקרעים' של כרמי גילון. בגלל הסיפור של עופר אבא שלי גילה עניין בספר. הוא שאל ממנו את הספר וגילה לתדהמתו כי ישנו בגוף הספר הקדשה אישית של כרמי גילון ראש השב"כ לשעבר אל הרב עמדי באופן אישי. זה מאוד הפתיע אותנו, לא הבנו מה הקשר של הרב עם גילון. זאת לא הייתה סתם הקדשה; זאת הייתה הקדשה אישית וחמה ביותר [...]. אני לא יכול להצביע בדיוק על הסיבה, אבל אני יכול לומר כך: ישנה תחושה של חידה בלתי פתורה סביב הרב הזה. עופר בחר שלא לדבר על הסיבה שהוא ניתק קשר עם הרב הזה, לך תבין מה קרה שם [...]. האמת היא שגם עופר לא רצה שנחקור או נערב את הרב [...]. אגב, כבר למעלה מחצי שנה עופר לא מדבר עם הרב הזה. הוא פשוט ניתק כל מגע עימו [בכתב יד בשולי הגיליון, נכתבו הדברים הבאים על ידי אביהו: "בשעה אחת ושלושים בלילה, כחצי שעה לאחר שיצאו ירדן ושלומי להניח את המטען, עופר התקשר לבית של הרב שלו לשיחה בת 30 שניות. עופר לא מוכן להגיד לי מה היה תוכן השיחה. הרב לא מוכן לדבר בכלל. המשטרה לא חקרה]".[16]


בשולי הכתבה בהגהות נאמר: "כרמי גילון, ראש השב"כ לשעבר ומחבר האוטוביוגרפיה 'שב"כ בין הקרעים', משחזר: 'אני מכּיר את הרב באופן שטחי. הספּר שלי אמר לפני כמה שנים כי רב אחד מעניין בשם משה עטרי שווה לשמוע אותו. הוא סיפר לי שהוא נותן שיעורים סוחפים. ואני בתור אדם סקרן הלכתי לשמוע אותו. מההתרשמות שלי הבנתי כי מדובר בבן אדם כריזמטי אבל אותי באופן אישי הוא לא הלהיב בכלל. לגבי הספר, איני זוכר בדיוק אם נתתי לו או שהוא ביקש ממני הקדשה. אני ממש לא זוכר, זה היה לפני כמה שנים. מאז אין לי קשר איתו".[17]


נציגת התביעה טענה: "התמונה שעולה לדעתנו היא שעופר כן רצה שהפיגוע יתבצע, אבל החליט שלא ללכלך את ידיו בעניין הזה. לצורך זה הוא גייס את הרב לעזרתו, למרות שבכלל לא דיבר עם הרב בעניין הזה".[18]


בחקירה נגדית, ראש צוות החקירה בשב"כ השיב: "מה שאמר לנו עופר בחקירה, וזה גם כתוב בעדות, שהוא לא דיבר עם הרב על נושא הפיגועים אלא סיפר לחברים שדיבר עם הרב, ולכן אין לי סיבה לחקור את הרב".[19]


עופר: למדתי באופן קבוע אצל הרב עטרי – הייתי מגיע לשיעורים שבועיים שלו. צריך להבין שאין "סמכות" בדברים האלה. זה סוג של רבנים שונה לגמרי מהרב גינזבורג ואחרים, המזוהים פוליטית. זה ממש לא הרבנים האלה של "סמכות רבנית". הרב עטרי לא קשור לשום עניין פוליטי [...]. בזמן שבו באנו לבדוק את העגלה הראשונה, נכנסתי לרב, ואחרי כמה דקות יצאתי מבלי לדבר איתו על העניין. אחר כך נגשתי לשלומי וירדן ואמרתי להם שהרב אמר לי לרדת מהעניין. לא דיברתי עם אף אחד על העניין הזה – ובכלל זה עם אשתי. אף אחד מהאנשים שאני מכּיר לא ידע כלום [...]. לא הרגשתי שום צורך להיות שלם עם המעשה הלכתית [...]. זה היה פשוט לנסות להתלבש על מודל של "המחתרת היהודית" [בשנות השמונים המוקדמות]. הם היו מהציונות הדתית הלאומית המבוססת, "מלח הארץ", וזה בכלל לא אותו סיפור. זה סיפור אחר לגמרי, בכלל לא הכיוונים האלה.[20]


ירדן מורג: ירדן אמר בשיחתו עם עופר: "עכשיו, הם מצאו אצלי איזה רשימה של שאלות [...]. אני עשיתי רשימה של שאלות לפני כמה חודשים וביררתי לעצמי האם זה נכון להרוג ערבים. הלכתי לראש כולל ואמרתי לו שיש לי כמה שאלות, לא שאלות של הלכות, נידה ושולחן ערוך (צוחק). הוא אמר לי מה? אמרתי לו, הנה קח רשימה, והבאתי לו שמה רשימה כאילו הכול מותר להרוג, מותר זה מותר, זה הוא אומר: שמע, אני לא, לא מבין בדברים האלה בכלום. עכשיו אני מספר לך את זה. הם לא יודעים את זה. הוא אומר לי: אני לא מבין בזה כלום. את זה אתה צריך לשאול אם יש אדם אחד שמבין בדור הזה בעניינים האלה קוראים לו "ציץ אליעזר" [הרב אליעזר יהודה ולדנברג, נפטר ב-2006], והוא האדם שאתה יכול לשאול אותו שאלות כאלה; שאלות בהלכות צבא ומלחמה, וכל מיני דברים. הוא באמת בקיא בזה. אמרתי, יופי, אבל לא יצא לי זה בינתיים. אמרתי לעצמי [...], איפה לומדים את הדברים האלה, איפה עציץ אליעזר לומד את הדברים. אמר לי אין משהו זה רק הלכות מלכים ברמב"ם, בכל מיני שאלות של שו"תים וכאלה. אמרתי טוב, התיישבתי על הלכות מלכים ברמב"ם. ישבתי והכול, ועשיתי לי סדר וכאילו הדוסים לא יודעים להגיד לנו אם זה מלחמת מצווה או מלחמת רשות".[21]


ירדן אמר בשיחתו עם עופר: "לא, אבל ב'שובו בנים' [ישיבה שהוקמה ב-1978 בראשות הרב ברלנד בעיר בני ברק, לאחר מכן נפתח הסניף בירושלים, וב-1982 התלכדו שני המרכזים למקום אחד בעקבות מעבר ישיבת האם מבני ברק לעיר העתיקה בירושלים – אתר מוסדות שובו בנים] – את רב לייזר חיפשו כאילו בפינצטה בקטע הזה [...]. אני מהתחלה כל הזמן הרחקתי את הקטע של 'שובו בנים' ואת רב לייזר [הרב אליעזר ברלנד – מקורב לחסידות ברסלב, ופועל אינטנסיבית לקירוב רחוקים ליהדות, שעם הזמן התלכדה סביבו חבורה ששאפה לאמץ את דרכו של רבי נחמן מברסלב[22]], ואמרתי אני לא יודע... אפילו אם ב'שובו בנים' חלק יראו בזה כבוד: אם רב לייזר לא מכניס לפה, וגם את הרב צורבנים [?], לא ישמעו ממני שם של רב".[23]


ירדן: במעשים מסוג זה אין הוראה בדרך כלל.[24]


שלומי סיפר בחקירת שב"כ כי "ירדן אמר [לו] בלילה שבו יצאו להניח את המטען כי התקבלה ברכה של הרב ברלנד.[25]


ירדן: ניסיתי לקבל באמצעות מישהו ברכה מהרב ברלנד, אך לא הזדמן. ייתכן ששלומי הסיק שהברכה התקבלה, אך זה לא קרה.[26]


בשיחה שהוקלטה בחשאי בין שלומי לבין ירדן, הראשון אמר לו: "חיזק אותי מה שהרב ברלנד כתב לך. הוא הכניס לך דף במחזור של שבועות, שמתפללים עליך כל הזמן ושהכול יכול [להתהפך] בשנייה – ישועת השם כהרף עין".[27]


מתוך: "מחתרת בת עין"

לפרק הקודם | לראשי הפרקים | לפרק הבא


[1] ע"פ 2796/95, ע"פ 2813/95, ע"פ 2814/95.


[2] ע"פ 10110/03.


[3] שפרינצק 1995: 5-4.


[4] ריאיון אישי, קרפל, 8.1.2017.


[5] זיכרון דברים מחקירת שב"כ של שלומי דביר-זליגר, 13.5.2002.


[6] זיכרון דברים מחקירת שב"כ של שלומי דביר-זליגר, 30.4.2002.


[7] ת"פ 5034/02.


[8] זיכרון דברים מחקירת שב"כ של שלומי דביר-זליגר, 13.5.2002.


[9] הקלטת חקירה של שלומי דביר-זליגר, 1.5.2002.


[10] זיכרון דברים מחקירת שב"כ של עופר גמליאל, 8.5.2002.


[11] שב"כ, "פעולת האזנה בין ירדן מורג ובין עופר גמליאל, 13.5.2002".


[12] ת"פ 5034/02.


[13] זיכרון דברים מחקירת שב"כ של עופר גמליאל, 2.5.2002.


[14] זיכרון דברים מחקירתו בשב"כ של עופר גמליאל, 8.5.2002.


[15] פ"ח 5034/02.


[16] כתבה בהגהות, מאיר סויסה, 4.2.2004.


[17] כתבה בהגהות, מאיר סויסה, 4.2.2004. כרמי גילון לא נענה לפנייתי החוזרת לשוחח איתו.


[18] פ"ח 5034/02.


[19] פ"ח 005034/02.


[20] ריאיון אישי, עופר גמליאל, 12.2.2018.


[21] שב"כ, "פעולת האזנה בין ירדן מורג ובין עופר גמליאל, 13.5.2002".


[22] אתר מוסדות "שובו בנים".


[23] שב"כ, "פעולת האזנה בין ירדן מורג ובין עופר גמליאל, 13.5.2002".


[24] ריאיון אישי, ירדן מורג, 2.8.2017.


[25] זיכרון דברים מחקירת שב"כ של שלומי דביר-זליגר, 13.5.2002.


[26] ריאיון מקוון, ירדן מורג, 4.3.2018.


[27] שב"כ, "תמלול פעולת האזנה בין ירדן מורג לשלמה דביר בתאריך 22 מאי 2002".

35 צפיות