• עידן ירון

רב הנסתר על הנגלה – החיזור של ראש הממשלה בנימין נתניהו אחרי הרב אליהו זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני, יליד אלג'יריה (1946), היה – כפי שסיפר בשיחה איתי – בקו הראשון של מרד הסטודנטים בצרפת במאי 1968; אבל פרש במהרה מכיוון שהיה האדם הדתי היחידי שם. הרב הגיע לארץ והבחין במהרה שאנחנו חיים במדינה תחת השפעה סוציאליסטית, מאוד שמאלנית, שמציגה בצורה מוסווית עמדה מרקסיסטית. לדבריו, הדברים נעשו חריפים במלחמת לבנון הראשונה – שבה שירת כחובש קרבי. הוא התקומם על כך שמקריבים חיילי צה"ל כדי שלא לפגוע באזרחי האויב, דבר שלא היה מוכן לו בשום פנים ואופן.


מאז המלחמה, הרב זייני המשיך להתריע נגד הגישה שהוא זיהה כ"מנטליוּת נוצרית", שלא מבחינה בין אוהב לבין אויב, בין העם היהודי לבין עם אחר. הוא ציין כי יש כאן מצב פתולוגי, ושמדינת ישראל נופלת קורבן לכך. הוא סיכם: מכאן אפשר להגיע לאבסורד. "איפה הלך ההיגיון?" (שיחה אישית, זייני, 6.8.2016).


הרב זייני שימש למעלה משני עשורים כרב הטכניון. בית המשפט הזכיר את התנהגותו ודבריו במהלך היותו רב בבית הכנסת של הטכניון. מתברר כי בעקבות התבטאויותיו הימניות הקיצוניות, הוזמן לוועדה שהוקמה על ידי נשיא הטכניון דאז. הוא סירב להתייצב בפני הועדה, והודיע שאם יש ברצונה, עליה לבוא אליו. בפרוטוקול דיוניה של הוועדה נרשם כי נשמעו טענות ממקורות שנראו לחברי הוועדה מהימנים, שלפיהם התבטא הרב בהתבטאויות בעלות גוון פוליטי שפגעו בלא מעט אנשים. אחד מחברי הוועדה העיר שהרב השמיט מנוסח התפילה בבית הכנסת של הטכניון את "התפילה לקברניטי המדינה". רק לאחר רצח רבין, הוא חזר לנוסח המקורי של התפילה (ע"א, 002014/01).


ב-2001 הקים הרב זייני את הישיבה הגבוהה ואת ישיבת הסדר "אור וישועה", הוא עומד בראשן עד היום. הישיבה כוללת מסלול הסדר.


פסיקת בית המשפט


בתביעת דיבה בבית משפט השלום בחיפה – שבה זוכה הרב – בית המשפט הדגיש: "מתוך החומר שהוצג עולה תמונה של אדם קיצוני בדעותיו, שלא בחל בהתבטאויות הגובלות בהסתה תוך נקיטת לשון הקרובה מאוד, אם לא מגעת, כדי אלימוּת מילולית".


בית המשפט הוסיף כי אין זה מקרה של אדם שבו מוטחת אשמה של הסתה על לא עוול בכפו. דעותיו וסגנונו המלבים שנאה ופירוד תוך פגיעה בחלקים נרחבים באוכלוסייה שאינם שותפים להשקפת עולמו, ויצירת קיטוב בחברה (ע"א, 002014/01).


יצחק רבין וממשלתו


בפסק הדין צוינו פרטים נוספים: בנובמבר 1994 השמיע הרב זייני דברים נגד ראש הממשלה יצחק רבין, שכותרתם: "חוגגים על הדם". בדבריו, הרב כינה את ראש הממשלה ואת חברי ממשלתו "רשעים". הוא הוסיף וייחל: "יהי רצון שה' יציל אותנו מהר ממך ואז שלום רב יהיה לאוהבי שמו ותורתו".


בית המשפט הזכיר כי אחד הסטודנטים של הרב זייני העיד כי הרב אמר, מייד לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין: "ראש הממשלה היה מאורע צפוי... ראש הממשלה התעלם מרצונותיו ומשאיפותיו של ציבור כל כך גדול... עד כי לא היה ייתכן שהרצח לא יתרחש" (ע"א, 002014/01).


"ברוך הגבר"


בספר ברוך הגבר: ספר זיכרון לקדוש ד"ר ברוך גולדשטיין הי"ד – ובו "סיפור גדולתו וגבורתו של הקדוש, ומעשה הנס וההצלה שנעשה בקהילת חברון", אשר יצא להנצחת זיכרו של ד"ר ברוך גולדשטיין – הרב זייני פרסם את הדברים הבאים ביחס למאמרו של הרב עידו אלבה "בירור הלכות הריגת גוי": כחוקר העוסק בחקר התלמוד והשתלשלות ההלכה לדורותיה, ברצוני לאשר עיון במאמרו של הרב אלבה, שמאמר זה מהווה מחקר קלסי ורגיל לחלוטין בעולמה של תורה, בין מבחינת תוכנו, בין מבחינת הצגתו, בין אם מסכימים עם כל מסקנותיו ובין אם מסתייגים מפרט זה או אחר. נוסף לכך בדקתי מקורותיו ונוכחתי לדעת שכל ציטוטיו אמינים.


יוזכר כי דינו של אלבה נגזר לארבעים-ושמונה חודשי מאסר. בעקבות ערעור שהוגש לבית המשפט העליון קבעו השופטים ברוב דעות כי המאמר מבטא מסר אקטואלי ופוליטי בעל אופי גזעני שנועד לעודד את קוראיו לפעילות אלימה נגד מי שאינם יהודים. הציטוטים מן המקורות מבטאים שתי מגמות עיקריות: ניסיון להפחית מערכם ומחשיבותם של איסורים לפגוע בגוי, מדאורייתא ומפוסקים אחרים כאחד, על דרך הצגתם כחיובים שבזמננו שוב אינם תקפים ולפיכך בלתי מחייבים, ובמקביל – הדגשת תוקפן המחייב של הלכות מקלות, או המתירות, פגיעה בגויים, או אף מעמידות ציווי החלטי לפגוע בהם (ע"פ 2831/95).


היחס כלפי ערביי ישראל


הרב זייני אמר באותו פרסום, באשר לערביי ישראל: האם אין אנו בבחינת 'כובשים' כלפי ערביי ישראל? הלא כך הם מרגישים! ואל תאמר לנו שהם אזרחים לכל דבר כי שקר הוא. הלא אין להם זכות שיבה, אינם משרתים בצה"ל וכהנה רבות. ואל תאמר לנו שאין בתוכם מחבלים ואנשי חמאס (ע"א, 002014/01).


נקמה בגויים


הרב כתב כי חסרון השימוש בביטוי "השם ייקום דמו" מורגש במיוחד בימינו כאשר בשם מוסר מזויף, הנוצרי ביסודו, מנסים ללמד לעם ישראל שרגש הנקמה רגש פסול הוא, ושאין לו מקום בתרבות ישראל ובתרבות "נאורה". הנקמה היא הרגש הטבעי ביותר באדם ובעמים והמבטא שהדם והעמים בריאים. היינו צריכים להצהיר שלא נניח ולא נשקוט עד שננקום את דמם. לא שהקדוש ברוך הוא ינקום, זאת אומרת שהוא יעשה את העבודה "המלוכלכת" בעבורנו, אלא שאנו ננקום וזו תהיה נקמת ה' ככתוב לגבי מדין – שם נקמת ישראל קרויה נקמת ה'. כל יהודי מתפלל כל בוקר לעשות נקמה בגויים תוכחות בלאומים לאסור מלכיהם ונכבדיהם בכבלי ברזל לעשות בהם משפט. כתוב הדר הוא לכל חסידיו הללויה. נקמה בגויים שפגעו בישראל הדר הוא לנו ולעולם כולו (ע"א, 002014/01).


"ענישה קולקטיבית"


כאשר נזרקות אבנים מאזור מסוים, יש לדעתו של הרב להטיל עוצר על הכפר הסמוך כולו – להפסיק את המים, את החשמל, ועוד – כדי ללמד אותם שאנחנו יכולים לנקוט צעדים שפגיעתם רעה (שיחה אישית, זייני, 6.8.2016).


"תג מחיר"


"תג מחיר" הוא, לדברי הרב זייני, תוצאה מכך שצה"ל אינו ממלא את תפקידו. הרב הסביר כי הוא "מפחד" לדבר על הצבא, כי הוא מורכב מאחינו מכל הסוגים, שמסכנים את חייהם כדי להגן על כולנו. יחד עם זאת, הוא קובע כי הממשלה לא נותנת לצה"ל את ההוראות המתאימות שעשויות למגר את הטרור (שיחה אישית, זייני, 6.8.2016). הוא כתב כי היהודי ה"נבך", המושפל של הגלות, מתגלה היום עטור מדי צה"ל לא משום שאינו גיבור, ואדרבא – הגבורה הישראלית של צעירינו היא כבר זמן רב, ובצדק, לשם ולתפארת; אלא בגלל הוראות של ממשלות ומפקדים בעלי תסביכי נחיתוּת רוחנית, מדינית, אנושית ואינטלקטואלית, שכל החלטותיהם וערכיהם נבחנים רק בקנה מידה אחד: הסכמת העמים (הרב זייני, "מדינת ישראל כמדינה הבלתי מוסרית ביותר בתולדות האנושות כלפי אזרחיה", אתר ישיבת "אור וישועה", כ"ד בחשוון תשע"ד).


הרב זייני השיב לשאלה "תג מחיר, האם יש פה 'חילול השם'?", במילים הבאות: ראוי לעם בריא להגיב לכל פגיעה בו, בחירותו, בביטחונו. השגיאה היחידה שטמונה ב"תג מחיר" היא שאינו מבוצע על ידי המדינה עצמה, ועל ידי כוחות הביטחון שלה. המדינה אינה מבינה עדיין שזו חובתה, כי יותר מדי יהודים חיים עדיין תחת השפעת הגלות, שטבעה בנפשם עט ברזל חותמת של "נעבכים" בעייני עצמם, בבחינת "ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם". כנראה לא יוצאים מהגלות רק על ידי הצהרת הקמת המדינה, אלא על ידי שינוי רוח לאומית ועל ידי זקיפות קומה רוחנית. וזה יבוא, במוקדם או במאוחר. תפקידנו הוא לפעול להופעת הגבורה הרוחנית והלאומית בכל מקום ובכל פינה. זה יושג על ידי פשוטי העם דווקא, המבינים את האמת טוב יותר מכל מיני משכילים או פסידו-משכילים, שהרסו תמיד את האנושות במאה השנים האחרונות (הרב זייני, "שאלה: תג מחיר, האם יש פה 'חילול השם'?", י"ג אייר תשע"ד, מתוך אתר ישיבת "אור וישועה").


היעדר הבחנה בין לוחמים לבין אזרחים (חפים מפשע), ופגיעה במקומות קדושים


הרב פסק לגבי אוכלוסיית האויב: ומהי אותה 'אוכלוסייה אזרחית'? נשות ובני הרוצחים, השותפים עם בעליהם ואבותיהם בכל פשע, תומכים ומעודדים אותם (הרב זייני, "מדינת ישראל כמדינה הבלתי מוסרית ביותר בתולדות האנושות כלפי אזרחיה", אתר ישיבת "אור וישועה", כ"ד בחשוון תשע"ד).


הרב כתב: שטפו את המוח של העם עם המושג האבסורדי במסגרת מאבקים לאומיים הקרוי "חפים מפשע". במלחמה בין עמים כל אזרח הוא חלק מן המאמץ המלחמתי, גם אם יתנגד לו רעיונית. בתור שכזה, הינו עומד ב"קו ראשון" לא פחות מכל חייל. הוא תומך בכל חייל מעמו נפשית, כספית, ואף ביטחונית. אף אם רק ישתוק, כספו והזדהותו עם המאבק הופך אותו לשותף פעיל בו, וכל שכן אם הוא נותן מחסה לאותם חיילים. לכן אינו יכול להיחשב "חף מפשע". רק בתרבות מערבית – שאינה אלא נצרות מחולנת – נותק היחיד מאחריותו הציבורית! (אתר ערוץ 7, 7.8.2014).


הוא ציין ביתר פירוט: על הצבא לנקוט הצעדים הדרושים להגן על חיילינו, יהיה המחיר אשר יהיה מן הצד השני. על הכוחות שלנו לרמוס את אויבינו בכל דרך אפשרית אם וכאשר הדבר נדרש, וללא כל נקיפות מצפון (הרב זייני, "בין חיילים גיבורים ומוסריים ובין הנהגה בלתי מוסרית ואכזרית", אתר ישיבת "אור וישועה").


העדפת דם על דם


הרב קבע: אסור לממשלת ישראל להפקיר את הדם האצילי והנפלא של חיילינו, או אף לגרום להם סכנה כלשהי. יש להנחות את צה"ל לפעול על פי מוסר יהודי אמיתי, קרי – לתת הוראה לצה"ל שלא להתחשב באיש, באישה ואף לא בילד ברצועה, אם וכאשר רק חשש סכנה רחוק מרחף מעל ראשו של אחד מחיילינו. דווקא על אויבינו לשלם את מלוא המחיר של רשעותם, וסבלם אינה בכלל בעייתנו. אדרבא, ככל שהמחיר שיצטרכו לשלם יהיה גבוה יותר, כך כניעתם תוקדם (אתר סרוגים, 30.7.2014).


ועוד: מנהיגות פוליטית וצבאית המסכנת אפילו חייל אחד כדי לא לסכן בני עם אחר, דינה כלפי שמיים כדין רוצח בדם קר ובזדון. על אזרחי מדינת ישראל להוקיע החלטות בלתי מוסריות אלה, ולהתנות את מוכנותם להמשך המאבק בעמידה בלתי מתפשרת מאחורי העיקרון של עדיפות חיינו אנו על פני חיי וערכי כל שאר העמים. כך היא דרכה של תורה, ולכן כך היא יהדות אמיתית (הרב זייני, "בין חיילים גיבורים ומוסריים ובין הנהגה בלתי-מוסרית ואכזרית", אתר ישיבת "אור וישועה", ב' במנ"א תשס"ו).


אכזריות ושמחה לאיד


הרב זייני קבע כי בפרוץ מלחמה אנו נדרשים "להוריד את הכפפות": לאחר ההכּרה בעובדה שהמלחמה היא מלחמה נגד עמלק המודרני, נשאר לנו לדרוש מממשלת ישראל שתנהג בהתאם. לדבריו, אין ספק כי אכזריות כלפי בני עמנו היא נפשעת יותר מאכזריות כלפי אויב (הרב זייני, "החמס – עמלק דורנו", אתר ישיבת "אור וישועה", 24.11.2014).


הרב השיב באשר לשאלה ביחס למשמעות הביטוי "המרחם על אכזרים": כל בר דעת מבין שככל שהמכָּה על האויב מוחצת וקשה יותר, מצילים חיים לא רק אצלנו אלא אף אצלם, מכיוון שהרשעים מבינים רק כוח ונכנעים מייד לפניו (הרב זייני, "שאלה: המרחם על אכזרים", כ"א באב תשס"ו).


באשר לפסוק "בנפול אויבך אל תשמח", הרב זייני הבהיר: "בנפול אויבך אל תשמח" נאמר אלא לגבי האויב היהודי; אבל לגבי אויבי עמנו שהקדוש ברוך הוא בניסים מפיל לפנינו בוודאי שיש מקום לשמחה, הלא כל שירת הים אינה אלא שמחה גדולה על מפלת אלו שעינו את אבותינו – אנשים, נשים וטף – ועל עונשם חייבים אנו לשמוח שנפלו אויבי ישראל עם ה' שהם אויבי ה' (הרב זייני, "שאלה: בנפול אויבך אל תשמח", י"ב בניסן תשס"ה, מתוך אתר ישיבת "אור וישועה").


פגיעה במי ש"יצא ממעגל הלחימה"


לדברי הרב זייני, מחבל לא צריך לצאת חי מהיתקלות; אבל המשפט אינו מאפשר זאת. לפיכך, הוא הורה לתלמידיו שלמרות הציווי המוסרי הברור, אין לפגוע במחבל מנוטרל כדי שלא להיכנס לכלא: אני לא רוצה לעשות את התענוג הזה לאהרון ברק. אנחנו לא יכולים לעבור על החוק, כי אחר כך נצטרך לשלם את המחיר – שאינו נכון לדעתי. מאחורי הסורגים איננו יכולים לתרום לעם ישראל. בנוסף לכך, העם אינו מבין תגובות חריפות, גם כאשר הן נועדו כדי לבלום את הרשע. אנחנו יכולים להיאבק בכל הדרכים החוקיות העומדות לרשותנו, אבל מעבר על החוק לא יועיל לקידום שום דבר. עלינו לנסות לעורר את העם; להשפיע על התודעה הכללית, על החוק, על הקוד האתי של צה"ל, על הוראות הפתיחה באש – השאר יהיה התאבדות לשמה (שיחה אישית, זייני, 6.8.2016).


"סירוב פקודה"


במאמר שפורסם בעיתון "עלה" (12.8.1995) צידד הרב זייני בעמדה שעל חיילי צה"ל לסרב פקודה אם יצוו לפנות יישובים ואזרחים באזור יהודה ושומרון. הוא כתב כי פקודת פינויי יישובים אזרחיים אינה רק פקודה בלתי חוקית אלא היא אף פקודת סיוע לאויב. כל פקודת סיוע לאויב, כל פקודת פינוי תיחשב כמילוי תפקיד האויב הרוצה בביצוע הפעולה הזו (ע"א, חיפה, 2014/01).


אלאור אזריה


לדברי הרב, אלאור אזריה פגע באויב. ההחלטה המשפטית הייתה חלק מהחדרת המוסר הנוצרי למערכת המשפט שלנו: זה לא מעשה המענֵג את האדם; לכן, בוודאי שאי אפשר לקרוא לזה רצח (שיחה אישית, זייני, 6.8.2016).

124 צפיות
88x31.png

הזכויות לאתר עידן ירון ולכל התכנים המופיעים בו שמורות בכפוף לרישיון 

Creative Commons ייחוס-ללא שימושים מסחריים 4.0