• עידן ירון

VIII: "להרוג את הכלב השחור?"

עודכן ב: 18 מאי 2019

"מסתורי הכלב השחור"

לפרק הקודם | לראשי הפרקים | לפרק הבא


בשירתו של ג'יימס מוריי – אחד המשוררים החיים הגדולים ביותר בשפה האנגלית, המוזכר באופן קבוע כאחד המועמדים לפרס נובל לספרות – המשורר עצמו הוא-הוא הכלב השחור; זאת בניגוד לגישה המקובלת של הסובלים מדיכאון, המבטאים קִרבה רבה למחלתם ובו-בזמן חוששים מפראותה, ורואים ב"כלב השחור" תוקף ומדכא חיצוני.


הספר כולל שני חלקים: החלק הראשון – זיכרונות בפרוזה על מאבקו ארוך השנים של מוריי בדיכאון; החלק השני – 24 "שירי כלב שחור" (Black Dog Poems), נכתבו במשך חייו ועוסקים בכנוּת ובישירוּת בדיכאון או בזעם הנסתר שמוריי מאמין שהוביל אליו. בריאיון לכתב עת ספרותי, מוריי אמר: "תמיד התנגדתי לרעיון של שירה כתרפיה; אבל אם אתה חולה מספיק, תשיל מעלך כל יוהרה כזאת. אמרתי לכלב השחור: 'אתה הממזר (bastard) גורם לי לבכות, ואני אגרום לך לשיר". כאשר מוריי נשאל האם הוא מאמין בגיהינום, הוא השיב בטון מפוכח: "הייתי שם. סבלתי מדיכאון. אין דבר גרוע יותר".


בשלב מסוים בחייו, לאחר שעבר ניתוח כבד, מוריי הגיעה להכרה: "הכלב השחור עזב אותי, ובחודשים מאז שבתי הביתה הוא לא חזר"; זאת לפחות במשך שנים אחדות, עד אשר "לאט אבל בבטחה, הוא זחל אליי שוב". מוריי כתב כי הוא "יודע עכשיו שאינך יכול להרוג את הכלב, ולפיכך הדיווח המוקדם שלי נשא כותרת שגויה". הוא היה צריך להיקרא: "ללמוד את הכלב השחור". מוריי מבכֵּה בעיקר על "הבזבוז הנורא של אנרגיה שהכלב שאב ממני במהלך שנות חיי, ובמיוחד בשנות העשרים הנוראות לחיי".


* פרק זה מבוסס על: Dwight Garner, "Bits of Humor from a Life of Torment", The New York Times, 8.3.2011; David McCooey, "Les is More", www.theage.com.au, 18.3.2002; New York Times, 1.4.2011; Paris Review, "Les Murray, The Art of Poetry No. 89; Peter F. Alexander, Les Murray: A Life in Progress. Oxford: Oxford University Press, 2000; Les Murray, Killing the Black Dog. New York: Farrar, Straus & Giroux, 2009.


"מסתורי הכלב השחור"

לפרק הקודם | לראשי הפרקים | לפרק הבא

34 צפיות
88x31.png

הזכויות לאתר עידן ירון ולכל התכנים המופיעים בו שמורות בכפוף לרישיון 

Creative Commons ייחוס-ללא שימושים מסחריים 4.0